רע"א 2063/16

תקציר

בפסק הדין דחה בית המשפט את תביעת המבקש בשל מספר סוגיות פרוצדורליות ומהותיות. ראשית, המבקש נקט בגישה משפטית שגויה בכך שתקף ישירות את המעשה המנהלי בבית משפט אזרחי במקום בפורום המתאים. בית המשפט תהה האם כל מחדל המיוחס למשטרה יכול להיחשב לרשלנות רבתי, שכן זכותו של המבקש לטעון לא נפגעה קשות. בנוסף, לא היה קשר סיבתי בין פעולות המשטרה לבין נזקים לכאורה. שיקולי המדיניות והימנעותו של המבקש מהפחתת נזקים החלישו עוד יותר את התביעה. פסק הדין הדגיש את הצורך במיצוי הסעדים המנהליים בטרם פנייה להתדיינות אזרחית, במיוחד כאשר מדובר בהליכים מינהליים. בית המשפט הדגיש את ההבחנות בין דיני הנזיקין לבין המשפט המנהלי, והדגיש את הצורך בחומרה בתביעות רשלנות הנובעות מהפרת נורמות מנהליות. למרות שהכיר באפשרות של עוולות היברידיות, המשלבות אלמנטים של דיני נזיקין ומשפט מנהלי, בית המשפט החיל קריטריונים מחמירים ובסופו של דבר מצא את גישתו של המבקש בלתי ראויה. השופט עמית, בתמיכת השופט זילברטל, אישר את דחיית הערעור, תוך שהוא מציין את הבחירות הפרוצדורליות של המבקש ואת אי הפחתת הנזקים כליקויים קריטיים. המשנה לנשיאה א' רובינשטיין התנגד לכך, ותמך בשמירה על מסלול של תביעות אזרחיות נגד רשויות ציבוריות בנסיבות מסוימות. לסיכום, ההחלטה חידדה את החשיבות של נקיטת ערוצים משפטיים נכונים ושמירה על גבולות ברורים בין תביעות המשפט האזרחי והמנהלי. בית המשפט הורה למבקש לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב.