ע"א 1492/90

תקציר

במחלוקת משפטית הנוגעת לחלוקת נכסים לאחר התרת נישואין, הוגש ערעור וערעור נגדי על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט נדרש להכריע בסוגיות הנוגעות לבעלות והערכת שווי של בית משפחה ולחלוקת החובות שנצברו במהלך הנישואין. המערערת, נאיפה סעיד זרקא, תבעה פיצוי בגין חלקה בבית הנישואין, בטענה שתרמה לבנייתו. לעומת זאת, המשיב, סלמאן פארס עמאר, טען כי הבית מומן בעיקר על ידי אמו ובני משפחה אחרים. השופט, שלא השתכנע מראיות הצדדים, הגיע למסקנה כי הבית נבנה ממשאביהם המשותפים במהלך הנישואין, מה שמצדיק חזקת בעלות משותפת. בית המשפט העריך את שווי הנכס ב-150,000 ₪ ואת חובות המשיב ב-75,000 ₪, אשר הופחתו משווי הבית והותירו את המערערת זכאית ל-45,000 ₪. בקשתה של המערערת לדמי שימוש נדחתה, שכן היא עזבה את הבית מרצונה. המשיבה טענה בערעור שכנגד כנגד חלקה של המערערת בבניין וערערה על זכאותה למחצית מערכה, תוך שהיא מציינת את תכשיטיה כמתנה הפטורה מחלוקה, טענה שבית המשפט דחה. הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו לאחר מכן, והותירו את פסיקת הפיצוי הראשונית על כנה ללא צו להוצאות נוספות.