ת"א 18732-06-22

תקציר

השופט מצא לטובת טענת התובע כי חתימתו על הסכם מכר מקרקעין עם הנתבע זויפה. התובע שכנע את השופט כי חתימתו זויפה וכי מעולם לא נחתם הסכם מכר כזה. מסקנה זו התבססה על העדפת חוות דעת המומחה שהוגשה על ידי התובע, שנחשבה מקצועית, הגיונית וברורה, על פני חוות דעת המומחה של הנתבעת. השופט גם מצא את עדותו של התובע מהימנה, בניגוד לגרסת הנתבע, שנחשבה בלתי הגיונית ואינה עולה בקנה אחד עם ניסיון החיים. נטל ההוכחה, לדברי השופטת, הונח על כתפיו של התובע והוא עמד בנטל זה בהצלחה, למרות רף הראיות הגבוה הנדרש לטענת זיוף. השופט הדגיש את החשיבות של שימוש במסמכים מקוריים לניתוח גרפולוגי של מומחה, דבר שחסר בחוות הדעת של הנתבע. יתר על כן, גרסת הנתבע לאירועים, לרבות היעדר בדיקת נאותות וחוסר עקביות בפרטי העסקה, מטילים ספק בסיפורו כולו. השופטת הורתה על ביטול הסכם המכר הנטען וקבעה כי על הנתבעת לשאת בהוצאות התובע ובשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪. הפיקדונות היו אמורים להיות מוחזרים לתובע. לשני הצדדים הייתה הזכות לערער על פסק הדין.