עת"מ 52795-03-14

תקציר

העותר הגיש תביעה כנגד הליכי הגבייה המנהליים של העירייה המשיבה הנוגעים לארנונה ולחובות אספקת מים שחבה העותרת לכאורה משנת 2005. בעתירה נטען כי החובות התיישנו וכי יש למנוע מהעירייה לנקוט בגבייה מנהלית. העירייה השיבה כי היה על העותרת להעלות את הנושא מוקדם יותר וכי פעולות הגבייה שלהם לאורך השנים עצרו את תקופת ההתיישנות. בית המשפט קיבל את העתירה בנוגע להליכי הגבייה המנהליים, וקבע כי העירייה לא הביאה כל ראיה לפעולות גבייה שננקטו נגד העותר. בית המשפט קבע כי החוב התיישן וכי העירייה אינה יכולה לפתוח בהליכי גבייה מנהליים. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את הבקשה לפסק דין הצהרתי לפיו העותרת אינה חייבת בארנונה או בחובות מים, שכן הדבר חורג מסמכותו של בית המשפט. העירייה חויבה לשלם לעותר שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים ונחתמה על ידי השופט.