ע"פ 23/12

תקציר

המדינה ביקשה לעכב את ביצוע עונש עבודות השירות שהוטל על המשיב, שביצע מעשים מגונים בחברתה של בתו. בית המשפט גזר עליו שישה חודשי עבודות שירות, לצד פיצוי כספי ומאסר על תנאי. המדינה טענה כי סבלה של המתלוננת מצדיק מאסר בפועל, וכי העונש אינו הולם בהתחשב באופי העבירות. עוד רמזו כי אם המשיב יחל לרצות את עונשו, יקטן סיכויי הצלחת ערעורם. בא כוח המשיב התנגד לשיהוי, תוך שימת דגש על עברו הנקי של המשיב, רמת המסוכנות הנמוכה והנסיבות החריגות הסובבות את עניינו. השופט, שהכיר במדיניות השיפוטית של עיכוב ביצוע במקרים כאלה, הכריע בסופו של דבר לטובת פתרון פשרה. המשיב יחל את עבודות השירות כמתוכנן, אך הדיון בערעור יתקיים בתוך חודש. המשיב התחייב שלא לבקש דחיות כלשהן ולא להשתמש בהשלמת גזר הדין כטיעון בערעור. השופט הדגיש את חריגותה של החלטה זו, בשל הנסיבות הספציפיות, וציפה כי עבודות השירות יחלו במועד שנקבע.