פש"ר 25770-01-11

תקציר

תיק בית המשפט נסוב סביב עסקת הלוואה בין שני אחים, הרצל אברהמי (החייב) ויוסי אברהמי (המבקש), וסיווגה של עסקה זו. הרצל, שהיה במצב של חדלות פירעון, מישכן את דירתו במודיעין כדי לקבל מיוסי הלוואה של 160 אלף שקל. המבקש טוען כי עסקה זו מקנה לו מעמד של נושה מובטח, ואילו המשיבים (לרבות נאמן החייב) טוענים כי מדובר בעסקת הלוואה רגילה, המזכה את המבקש, לכל היותר, בתביעת חוב. השופט פוסק לטובת המשיבים וקובע כי המבקשים לא הוכיחו את טענתם. מהראיות עולה כי המבקש והחייב פעלו בחוסר תום לב והסתירו יותר ממה שחשפו. התנאים שהציב מבקש ההלוואה, לרבות משכון הדירה, לא תאמו את הנסיבות, במיוחד בהתחשב בהתנהלות הצדדים בעבר. המבקש נהג להלוות כספים לחייב ללא צורך בבטוחה, וסכום ההלוואה לא תאם את שווי המשכנתא על הדירה. יתר על כן, השופט מטיל ספק בעיתוי העסקאות. הסכם ההלוואה נחתם ב-8 באפריל 2010, אך המשכנתא נרשמה רק כעבור שבועיים, לאחר שהחייב עמד בפני חיובים כספיים משמעותיים מפסק בוררות. השופטת מדגישה גם את חוסר הבהירות והסדר באשר לסכומי ההלוואות, פירעונן, והעמדת הבטוחות, וציינה כי התנהלות המבקשים אינה מתיישבת עם טענתם כי הסכם אפריל הבטיח הלוואות בעבר ובעתיד. בסופו של דבר, השופט מגיע למסקנה כי הסכמי המשכנתא בטלים ומבוטלים, ומורה כי התמורה ממכירת הדירה תועבר לקופת פשיטת הרגל לצורך חלוקה בין כל נושי החייב. המבקש מחויב לשאת בהוצאות כל המשיבים, בסך כולל של 40,000 ₪. פסק הדין מחזק את ההגנה על זכויות הנושים ומדגיש את דרישת תום הלב והתמורה החשובה במקרים כאלה.