ת"פ 41339-06-20

תקציר

הנאשם הורשע בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית ובהחזקת כלים להכנת סמים. כמויות הסמים המעורבות היו גדולות, בסך כולל של 15 ק"ג, והן פוזרו ברחבי ביתו ומחסנו של הנאשם. הכלים כללו מספריים וסולם אלקטרוני. לנאשם לא היו הרשעות קודמות הקשורות לסמים, אך היה לו עבר של עבירות תנועה, לרבות נהיגה בשכרות. העבירה יוחסה למשבר כלכלי ולמות אמו של הנאשם, מה שהוביל לצריכת קנאביס מופרזת. שירות המבחן המליץ תחילה על מאסר על תנאי בשל שיתוף הפעולה החלקי של הנאשם וניסיונות השיקום. עם זאת, המלצה זו השתנתה לאחר שהנאשם הראה נסיגה במצבו, לרבות החמצת מפגשים קבוצתיים טיפוליים ובדיקה חיובית לשימוש בסמים. בית המשפט שקל גם את טקטיקות השיהוי של הנאשם וייחס לו את ההליכים הממושכים. מתוך הכרה בחומרת העבירה ובניסיונות השיקום הכושלים, גזר בית המשפט על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת המאסר, ולאחר מכן עונשי מאסר על תנאי בסך 13 חודשים, קנס בסך 5,000 ₪ או 45 ימי מאסר בפועל ו-12 חודשי פסילה על תנאי. בקשת התביעה להחמיר בעונש של 24 חודשי מאסר נדחתה, ובית המשפט ציין כי עונשים אלה שמורים למקרים חמורים יותר. פסק הדין פירט גם את מגוון העונשים במקרים דומים, תוך הדגשת ההקלה המופגנת כלפי שיקום עבריינים. זכות הערעור ניתנה לשני הצדדים בתוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.