ת"א 976/98

תקציר

התובע, תושב הכפר בורקין, נפגע על ידי כוחות הביטחון ביום 9.5.91 והגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף נגד הנתבעים. התובע טען כי נורה ללא כל אשמה מצדו בעת שהלך הביתה מבית הספר. הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי התובע נורה במהלך התפרעויות במסגרת פעולת מלחמה, ולכן אין הם חבים באחריות. לחילופין, טענו הנתבעים כי התובע נורה בעת שהשתתף בהתפרעויות. בית המשפט מצא כי התובע לא הצליח להוכיח את גרסתו לאירועים וכי גרסת הנתבעים מדויקת יותר. נמצא כי החיילים היו במצב של סכנת חיים ופעלו בהתאם להוראות הפתיחה באש. כמו כן, בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים כי התובע היה שותף פעיל באירוע יידוי האבנים ולא נורה באופן שרירותי. השופט הגיע למסקנה כי הנתבעים לא הפרו את חובת הזהירות שלהם ודחה את התביעה. עם זאת, כאמצעי זהירות, השופט חישב גם את הנזקים וקבע כי התובע זכאי לפיצוי בסך 490 אלף שקל. התובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 1.5.2005.