ה"פ 486/07

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך רכושי הנוגע לשתי חלקות קרקע, מגרש 12 ומגרש 7, וזכויותיהן ובעלותן בהתאמה. הבנק טען כי מגרש 12 הוא חלק בלתי נפרד ממגרש 7, אשר שועבד על ידי הגב' חמדה בן עזרא, ולכן מכר הכונס את שתי החלקות למבקש. עם זאת, בית המשפט דחה את טענות הבנק וקבע כי מגרש 12 אינו מוקנה לזכויות הבנק, ולכן לכונס הנכסים אין סמכות למכור אותו. המבקשת טענה כי מגרש 12 הוא חלק מהנכסים המשועבדים וכי הסכם הרכישה שלה עם הבנק כפוף לתקנות השוק, המקנות לה זכויות חובה. מנגד, טענו המשיבים כי אי נוכחותה של המבקשת בדיונים ואי תשובתה להודעת הפתיחה מגבילים אותה מלהעלות טענות עובדתיות. בית המשפט התמקד בשני היבטים מרכזיים: הסיבה לכך שהמבקשת לא הגיעה לדיונים והסיכוי שהגנתה תצליח. לגבי הראשונה, ההצדקה של המבקשת להיעדרותה נמצאה בלתי מספקת, שכן היא לא ביקשה להיות מורחקת מהדיונים ולא המשיכה בהליכים. אשר לאחרון, בית המשפט הגיע למסקנה כי טענות המבקש אינן מהותיות דיין כדי להצדיק את ביטול פסק הדין. בפסק הדין הודגש כי זכויותיה של המבקשת במגרש 12 לא נקבעו, ומנהל ההוצאה לפועל לא אישר את מכירת הזכויות הללו, דבר המטיל ספק בתום לבה. יתר על כן, בפסק הדין צוין כי אין די בטענותיה של המבקשת בדבר זכויותיה על פי תקנות השוק וזכויות קניין שוויוניות כדי לבטל את פסק הדין, במיוחד נוכח מעשיה (או היעדרם) בעקבות גילוי מחלוקות בנוגע למכירה. המבקש חויב לשאת בהוצאות המשיבים.