ע"א 787/86

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורו של המערער בכל שלוש הסוגיות שהועלו. הסוגיה הראשונה נוגעת לעיתוי סיום העבודות ולהשלכות המס הנלוות לכך. בית משפט קמא קבע כי המערערת כבר קיבלה את הכספים שבמחלוקת, ועל כן הערעור נדחה. עם זאת, בית המשפט קבע כי הערעור היה נדחה לגופו של עניין, שכן הזכות לתבוע את התשלומים הייתה קיימת גם אם הסכום המדויק לא נקבע. גם הסוגיה השנייה של פתיחת חשבונות ושומות נדחתה, שכן השומה עדיין הייתה בעיצומה ובית המשפט העדיף את העובדות כפי שהיו ידועות. לבסוף, בשאלת הוצאות המימון, הסכים בית המשפט עם עמדת המשיב כי הוצאות המימון אינן מותרות בניכויים. פסק הדין קובע קווים מנחים לפרשנות היחס בין הוצאות פרטיות להוצאות מימון, תוך הדגשת חשיבות הקרבה בזמן והיכולת לצפות קשרים עתידיים. השופט מלץ הדגיש את הצורך בבחינה של כל מקרה לגופו, ואילו השופט אור הסכים עם התוצאה וציין כי עובדות המקרה מצדיקות את עמדת המשיב. הערעור נדחה, ונפסקו למשיב הוצאות בסך 8,000 ₪.