עע"מ 471/08

תקציר

בעל נכס בתל אביב, שהארנונה שלו לא שולמה מאז 1997 והובילה לצבירת חובות ולהליכי גבייה, ביקש לעכב את ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי נגדו. בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו לעצור את הליכי הגבייה ולתקן את רישום נכסיו, בשל השיהוי בהגשת העתירה וחוסר הצדקה. המבקש ערער על פסק הדין ובמקביל הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, אשר נדחתה על ידי בית המשפט. בפסק הדין הודגש כי המבקש לא הוכיח סיכויי הצלחה מספיקים בערעור או הטייה ברורה במאזן הנוחות לטובתו. טענות המבקש נגעו בעיקר לממצאים עובדתיים, ובית המשפט לא ראה עילה להתערב בהחלטותיו הדוקומנטריות של בית משפט קמא. בנוסף, מעמדו הבלתי מיוצג של המבקש בהליך בערכאה הנמוכה יותר לא השפיע על ההחלטה, וכך גם הטענות החדשות שהועלו בבקשה. בית המשפט שקל גם את מצבם הכלכלי של המבקש ושל העירייה, ואת חזקת התקינות המנהלית לטובת האחרונה. בהיעדר ערובה לפירעון ורק נזק פוטנציאלי למבקש, נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע.