ת"א 9455/07

תקציר

התובע תבע לאכוף שני הסכמי מכר מקרקעין משנת 2007. בית המשפט דחה את התביעה על הסף. המדינה הצליחה לטעון כי ההסכמים פסולים בשל תנאי השעיה שלא עמד באישור האפוטרופוס לנכסי נפקדים. בית המשפט קבע, כי לתובעת לא הייתה עילה לשנות את רישום המקרקעין לפי פקודת הסדרי המקרקעין, שכן הליך הפשרה כבר הכריע בשאלת הבעלות, והתביעה נדחתה גם בשל היעדר עילת תביעה, התיישנות והשתק מצד התובעת. התובעים טענו כי הנתבע מכר להם חלק מחלקת קרקע בבית חנינא, אך המדינה טענה כי העסקאות המוזכרות בתביעה בוצעו לפני הסדר המקרקעין והיה צריך להעלותן אז. עוד טענה המדינה, כאפוטרופוס לנכסי נפקדים, כי התובע לא הוכיח את שרשרת הבעלות וכי מדובר בתביעה מיושנת, שכן היא נכרתה לפני למעלה מ-45 שנה. יתר על כן, בית המשפט פסק בעבר על מעמדו הנפקד של הנתבע במקרה דומה, שיצר השתק חברה. התובע לא ערער על תנאי ההשעיה אך טען כי המדינה, כצד שלישי, אינה יכולה לערער עליו. עם זאת, בית המשפט הסכים עם המדינה כי התנאי לא התקיים ולכן ההסכמים אינם תקפים. התובעת גם לא הציגה ראיות לכך שבעלי הקרקע הרשומים הסכימו להעברה, כנדרש לצורך שינוי הרישום. בית המשפט קיבל גם את טענות המדינה בדבר התיישנות, שיהוי והשתק, וציין כי הקרקע סווגה כנכס נפקדים. ההחלטה לדחות את התביעה התבססה גם על עקרון סופיות הסדר המקרקעין, ללא כל עילה לשינוי הרישום.