עת"מ 8568/08

תקציר

העותרים, המתגוררים בוואדי חומוס, ביקשו להיות מוכרים כבעלי מרכז חיים בישראל. הם הגישו עתירה נגד החלטת המשיב, אשר דחה את בקשתם למעמד ארעי בישראל. המשיב טען כי יש לדחות את העתירה מחמת שיהוי, אך בית המשפט דחה טענה זו, בהתחשב באיהוי של המשיב עצמו בטיפול בבקשות העותרים. בית המשפט מצא כי קביעתו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין חוק הביטוח הלאומי, שראה בתושבי ואדי חומוס כמי שמקום מגוריהם בישראל, צריכה לחול גם על חוק הכניסה לישראל. לא הייתה הצדקה עניינית להבחין בין שני החוקים. זאת ועוד, מאחר שהמשיב הסתמך על קביעות חקירות המל"ל, הוא היה מחויב גם להשלכות המשפטיות הנגזרות מהן. בית המשפט הדגיש כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה חלה רק על תושבי קבע בישראל ואינה מהווה סיפוח של השטח. נוכח המציאות הייחודית שיצרה גדר ההפרדה, קבע בית המשפט כי מרכז חייהם של העותרים הוא בתוך ישראל. לפיכך, נדרש המשיב להעניק לעותרים מעמד ארעי בישראל כל עוד המצב הנוכחי נמשך. פסק הדין חייב את המשיב לשאת בהוצאות העותרים וקבע את הסכום על 4,000 ₪.