ת"א 1117/04

תקציר

פסק הדין נסוב סביב הפרה יסודית של הסכם מכר לדירה, שביצע הנתבע. על פי החוזה, הנתבע היה אמור לרשום את הדירה כיחידה נפרדת בבית משותף, אך לא עשה כן. בית המשפט בחן את המסגרת החוזית ומצא כי התחייבות הנתבע להשלים את ההעברה הייתה מהותית, וההפרה היוותה הפרה יסודית של ההסכם, שכן רישום זכויות משפטיות בנכס הוא היבט מכריע ברכישת דירה. טענת הנתבע כי העיכוב נגרם מנסיבות שאינן בשליטתו, קרי חריגות בנייה, לא התקבלה, שכן אי סדרים אלה היו באחריותו והתובעים לא ידעו עליהם. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי חלף זמן סביר להשלמת הרישום. כתוצאה מכך, הייתה לתובעים הזכות לאכוף את חובות הנתבע או לקבל פיצוי בגין ההפרה. מאחר שהתובעים לא סיפקו ראיות מספיקות לנזקיהם בפועל, פסק להם בית המשפט את הפיצוי המוסכם בסך 20,000 דולר ארה"ב כאמור בהסכם המכר, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. בנוסף, חויב הנתבע בכיסוי הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין של התובעים. בית המשפט קבע מועד אחרון ליום 1.6.2007 לרישום הדירה על שם התובעים והורה כי אם הדבר לא יקרה, יוכלו התובעים להגיש בקשה למינוי בא כוחם ככונס נכסים.