רע"א 7731/04

תקציר

בית המשפט דן בערעור שעניינו רשלנות רפואית ובקבילות דו"ח ועדת חקירה כראיה בתביעה אזרחית נגד כירורג, המשיב מס' 2, בעקבות מותו של מטופל לאחר ניתוח. עזבונו של המנוח הגיש תביעת רשלנות, ובית המשפט בחן האם דו"ח ועדת חקירה, שהוקמה על ידי משרד הבריאות כדי לחקור את עיסוקיו של המנתח, יכול לשמש ראיה. הדו"ח פירט ליקויים בהליכים הכירורגיים, בהליכי הסכמה מדעת וברישום הרפואי של המשיבה מס' 2, והמליץ על נקיטת צעדים משמעתיים נגד המנתח. בתחילה הועלו השגות על קבילות הדו"ח וזימון יו"ר הוועדה, פרופ' שילוני, לעדות. בית המשפט קבע כי ניתן לקבל את הדו"ח כראיה, תוך שהוא מרחיב פסיקה קודמת שהתירה דיווחים כאלה על סמך מוצאם מגוף לגיטימי שהוקם לפי חוק זכויות החולה, ובהתחשב במשקל הראייתי האפשרי של הדו"ח. בית המשפט הדגיש כי ממצאי הוועדה, אף שהתבססו על עדויות שמיעה, היו בעלי אמינות רבה בשל מעמדם הרם של חבריה וגיבוי המשרד. בית המשפט אף התיר את חקירתו הנגדית של יו"ר הוועדה לשם שמירה על הגינות והבטחת תקינות ההליכים, וקבע כי חשוב שלבעל דין תהיה הזדמנות לחקור את מחברי הדו"ח כאשר לדו"ח פוטנציאל ראייתי משמעותי. החשש שהדבר עלול להרתיע רופאים מכהונה בוועדות כאלה או לפגוע באובייקטיביות שלהן נחשבו ספקולטיביים ולא מהותיים דיים כדי למנוע חקירה נגדית. פסק הדין קבע כי בעוד שהדו"ח תרם תרומה משמעותית לראיות, החקירה הנגדית חיונית להליך שיפוטי מאוזן, ומבטיחה כי הדו"חות לא ישפיעו רק על תוצאות משפטיות ללא בדיקה. הערעור נדחה, והמשיבה מס' 2 חויבה לכסות את שכר טרחתה של המבקשת. בית המשפט הדגיש כי שמירה על שקיפות ובחינה מעמיקה בהליכים משפטיים עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי והחתירה לחקר האמת.