ע"א 3590/08

תקציר

פסק הדין דוחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד מבלי להטיל הוצאות, בהתבסס על מספר סוגיות מרכזיות. בית המשפט אישר את שיטתו של בית משפט קמא לחישוב הפסדי שכר וכושר השתכרות תוך שימוש בכספי החברה שנמשכו על ידי המשיב, למרות הדעות השונות באשר לשיקוף האמיתי של הפוטנציאל הכלכלי של השכר. כן עמד בית המשפט על הערכתו של בית משפט קמא בדבר כושר השתכרותו של המשיב בסך של 2,000 ₪ לחודש. באשר לפיצוי סיוע לצד שלישי, בעוד שהמשיב טען לסכום גבוה יותר בהתבסס על פסיקות קודמות, נימק בית המשפט את החלטת בית המשפט קמא בהדגישו את הצורך בהערכות פרטניות של נכויות וצרכים. בסוגיית תוחלת החיים הקצרה הכיר בית המשפט בטעות בחישוב תוחלת החיים, אך בחר שלא להתאים את הפיצוי בשל טעויות איזון בחישוב קצבת הניידות. טיפולו של בית משפט קמא בפיצויי ניידות עמד למבחן; צוטט כי ייתכן שחישוב קצבת הניידות של המל"ל היה שגוי ביחס לפיצוי. עם זאת, בהתחשב במכלול הטעויות המנוגדות זו לזו, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין צורך בהתערבות. לבסוף, השופט י' עמית המליץ על פרקטיקות ליטיגציה יעילות יותר באמצעות סטנדרטיזציה פוטנציאלית של עלויות ציוד והתאמות דיור לאנשים עם מוגבלויות, תוך קידום גישה שיתופית בקרב אנשי מקצוע משפטיים. המשנה לנשיא א' ריבלין והשופט ס' ג'ובראן הסכימו עם החלטה זו ועם הרציונל.