ת"א 10648-08-21

תקציר

הכרעת בית המשפט בבקשה לתיקון כתבי הטענות ובכתב ההגנה מתמקדת באיזון בין שני שיקולים. השיקול הראשון מתייחס לאיחור בהגשת הבקשה ולשלב הפרוצדורלי של התיק, ואילו השיקול השני מתייחס לבהירות השאלות המתוקנות ולקיומה של עילת תביעה או הגנה הניתנת להגנה. במקרה זה, השיהוי בהגשת הבקשה, יחד עם השלב הפרוצדורלי המתקדם, אינו מצדיק את תיקון כתב ההגנה. בנוסף, ההנחיות שקבע המפקח על הביטוח, המחייבות את המבטחים ליידע את המבוטחים על עמדתם בנוגע לתביעות באופן מיידי ומקיף, תומכות אף הן בדחיית התיקון בשל אי הקפדה חברת הביטוח על הנחיות אלה. חברת הביטוח לא סיפקה מכתב דחייה ברור ותמציתי המפרט את כל הנימוקים לדחיית התביעה, כנדרש בהנחיות המפקח על הביטוח. טענת ההגנה של החברה כי נטל ההוכחה מוטל על המבוטח לעניין הכיסוי הביטוחי אינה מספקת, שכן היא אינה מתיישבת עם ההנחיות או עם חובת תום הלב שחבה חברת הביטוח. בית המשפט דוחה גם את טענת החברה כי יש לאפשר את התיקונים משום שאינם מרחיבים את הכיסוי הביטוחי, ומדגיש כי טענות אלה היו ידועות או היו צריכות להיות ידועות לחברה מלכתחילה. כמו כן, נבחנות לגופן של טענות ההגנה הנוספות, ובית המשפט מגיע למסקנה כי הן אינן מחזיקות מעמד. הטענה בדבר החזקה כדין של הנכס תחילה וגניבתו לאחר מכן מופרכת על ידי הפניה לסעיפים הרלוונטיים בחוק העונשין ובפסיקה, הקובעים כי גניבה על ידי מורשה אכן חוסה תחת הפוליסה. בית המשפט דוחה גם את הטענה כי הפוליסה שוללת במפורש גניבה על ידי עובד, מפרש את הפוליסה לטובת המבוטח ומציין כי ההחרגה חלה ככל הנראה כאשר העובד פועל בידיעתו ובהסכמתו של המבוטח. בסופו של דבר, הבקשה לתיקון כתב ההגנה נדחית, וחברת הביטוח חויבה לשלם לתובע הוצאות בסך 5,000 ₪. החלטה זו מתקבלת בהיעדר שני הצדדים ומהווה תזכורת ברורה לחשיבות התקשורת המהירה והמקיפה בתיקי ביטוח, בהתאם להנחיות שקבע המפקח על הביטוח.