עפ"ג 32075-06-22

תקציר

השופטים דחו את הערעור על העונש שהוטל על המערער בגין ריבוי עבירות של סחר בסם מסוכן (קנאביס) לקטינים. הם הדגישו את החומרה הקיצונית של מכירת סמים לקטינים ואת הצורך בתגובה מרתיעה ועונשית. בית המשפט לא מצא הצדקה לסטות ממדיניות הענישה המקובלת, שבית משפט קמא כבר החיל עליה בסלחנות. המערער הורשע במכירת סמים לקטינים בהזדמנויות רבות והחזיק כמויות משמעותיות לצורך מכירתם. השופטים הדגישו את הציווי המוסרי להגן על קטינים מפני סוחרי סמים ואת הצורך במסר חד משמעי של הרתעה, במיוחד במקרים של מכירה קמעונאית מאורגנת לקטינים. הם גם דחו את טענות ההגנה להקלה בעונש בהתבסס על שיקומו לכאורה של המערער והבטחה שלטונית לכאורה. השופטים הגיעו למסקנה כי עונשו של בית משפט קמא היה מקל ביותר וכי האינטרס של החברה בהרתעה ובענישה גובר על נסיבותיו הפרטניות של המערער. משכך, נדחה הערעור, ומעשיו של המערער נחשבו חמורים ביותר, המצדיקים את דחיית הערעור ואת השארת גזר הדין המקורי.