דב"ע לג/2 - 9

תקציר

עניינו של הערעור בפרשנות הסכם קיבוצי בין רשות הנמלים לעובדיה בנוגע לתנאי מכרזים פנימיים לתפקידים חדשים ברשות. ההסכם קובע כי תקופת הניסיון לעובד קבוע שנבחר למשרה פנויה באמצעות מכרז פנימי היא שישה חודשים, שבמהלכם ניתן יהיה להחזיר את העובד לתפקידו הקודם אם יימצא לא מתאים. על בית הדין לקבוע האם נדרשת הסכמת העובד להארכת תקופת הניסיון ומה תפקידו של ועד העובדים בהליך זה. כמו כן, הוא בוחן את ההשלכות של אי החזרת העובד לתפקידו הקודם או מתן הודעה על אי התאמתו בתום ששת החודשים הראשונים. בית הדין האזורי פסק לטובת העובד, אך רשות הנמלים ערערה בטענה כי העובד קיבל הודעה על אי התאמתו וכי הסכמת ועד העובדים להאריך את תקופת הניסיון כובלת את העובד. עם זאת, ערכאת הערעור דוחה את הערעור. היא מפרשת את ההסכם הקיבוצי כמאזן בין זכויות העובדים והמפעל. באשר להארכת תקופת המבחן, בית הדין קובע כי נדרשת הסכמת העובד, ומאחר שהעובד לא הסכים להארכה, פקעה התקופה המקורית בת ששת החודשים ללא השלכות. יתר על כן, תפקידו של ועד העובדים מוגבל לזכויות וחובות קיבוציות; הם אינם יכולים לוותר על זכויות הפרט של העובדים ללא הסכמתם המפורשת. עוד מדגיש בית המשפט כי תקופת הניסיון משמשת תקופת ניסיון של ממש, ולעובד שנבחר במכרז פנימי צריכה להיות הזדמנות סבירה להוכיח את התאמתו. כתוצאה מכך, הימנעותה של רשות הנמלים מלהחזיר את העובד לתפקידו הקודם או למסור הודעה מוקדמת בתוך ששת החודשים הראשונים, גרמה לכך שהעובד נחשב לקבוע, בתפקידו החדש. לפיכך הערעור נדחה, והחלטת בית המשפט המחוזי עומדת בעינה.