ת"א 7651-02-25

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי של ההחלטה בנוגע לבקשת הנתבעת לפסילת מומחים, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי: ע"א 7651-02-25 פלוני נ' מטר ואח' - החלטה בנוגע לבקשת פסילת מומחים** **רקע עובדתי:** התיק נדון על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. במסגרת ההליך, מונו שלושה מומחים מטעם בית המשפט בתחומי א.א.ג., אורטופדיה וראומטולוגיה לבדיקת התובעת. הנתבעת הגישה בקשה לפסילת המומחים, בטענה כי הועברה אליהם חוות דעת רפואית של רופא תעסוקתי (ד"ר סרור), הכוללת קביעות נכויות מהמוסד לביטוח לאומי. לטענת הנתבעת, חשיפה זו מהווה "חוות דעת אסורה בהצגה" לפי תקנות המומחים, ועלולה לפגוע בשיקול דעתם של המומחים. **טענות הצדדים:** * **הנתבעת:** טוענת כי הצגת חוות הדעת של ד"ר סרור למומחים, אשר כוללת קביעות נכות מהמל"ל, מהווה פגם מהותי המצדיק את פסילת מינוי המומחים, שכן הדבר נוגד את תקנות המומחים ועלול להטות את דעתם. * **התובעת:** טוענת כי העברת המסמך למומחים הייתה טעות בתום לב שבוצעה על ידי מזכירה. לגישתה, פסילת מומחה היא סעד דרסטי, וניתן לנקוט באמצעים מידתיים יותר, כגון הוראה למומחים להתעלם מהמסמך, או לבקש הבהרה מד"ר אשכנזי (מומחה א.א.ג.) באשר להסתמכותו. **דיון והכרעה משפטית:** 1. **העיקרון של "חוות דעת אסורה בהצגה":** בית המשפט קבע כי אין מחלוקת על כך שחוות הדעת של ד"ר סרור הינה חוות דעת פרטית, ועל כן הצגתה למומחים מטעם בית המשפט אסורה על פי תקנות המומחים. עיקרון זה מבטיח את אובייקטיביות המומחים ואת עצמאות שיקול דעתם, בכך שהם נמנעים מחשיפה להערכות נכות שנעשו במסגרות אחרות (כגון המוסד לביטוח לאומי), אשר עלולות להשפיע עליהם. 2. **הסנקציה של פסילת מומחה – סעד דרסטי:** ההחלטה מדגישה כי פסילת מינוי מומחה וחוות דעתו היא "סנקציה קיצונית" ו"סעד דרסטי". בית המשפט פסק כי סנקציה זו תיעשה רק במקרים חריגים, כאשר המומחה פעל בחוסר תום לב, או כאשר הפגם בחוות הדעת "יורד לשורש העניין" ועלול לגרום לעיוות דין. * **חידוש/הדגשה:** ההחלטה מבססת את הגישה המרוסנת של בתי המשפט בנוגע לפסילת מומחים, ומפנה לפסיקות עקביות של בית המשפט העליון (רע"א 7685/23, רע"א 5603/21, רע"א 3231/21, רע"א 7265/95, רע"א 7819/16, רע"א 3254/18). פסיקות אלו מחדדות את האיזון הנדרש בין הגנה על הצדדים מפני עיוות דין לבין שיקולי יעילות דיונית, שמירה על מעמד המומחים ואי-ניצול לרעה של הליך המשפטי. 3. **"לא כל פגם מוביל לפסילה":** בית המשפט הדגיש, תוך הסתמכות על הפסיקה, כי לא כל חשיפה של מומחה לחומר "אסור" מובילה בהכרח לפסילתו. יש לבחון את נסיבות המקרה, את טיב הפגם, ואת השפעת הפגם על תוכן חוות הדעת ומסקנותיה. * **יישום על המקרה:** * **מומחים ראומטולוגי ואורטופדי:** לגבי מומחים אלו, אשר טרם נתנו את חוות דעתם, בית המשפט קבע כי אין כל הצדקה לפסול את מינויים. העברת החומר אליהם, גם אם נעשתה בטעות, לא הספיקה להשפיע על שיקול דעתם. * **מומחה א.א.ג. (ד"ר אשכנזי):** לגבי ד"ר אשכנזי, אשר כבר הספיק להגיש את חוות דעתו, בית המשפט בחן את חוות הדעתו. על אף שהמסמך האסור הוצג לו והוא אף התייחס אליו, בית המשפט מצא כי ד"ר אשכנזי הפעיל "שיקול דעת עצמאי" ולא אימץ את קביעות חוות הדעת של ד"ר סרור. הוא אף ציין בחוות דעתו כי ד"ר סרור לא התייחס להבחנה בין פגיעה הולכתית לפגיעה עצבית, מה שמצביע על ניתוח ביקורתי. 4. **אמצעים מידתיים במקום פסילה:** כאשר ניתן לתקן את הפגם באמצעים פחות קיצוניים, יש להעדיף אותם על פני פסילה. במקרה זה, בית המשפט מצא כי ניתן להורות למומחים (ובפרט לד"ר אשכנזי) להתעלם מהמסמך האסור. בנוסף, ניתן להפנות לד"ר אשכנזי שאלת הבהרה לצורך בירור מידת הסתמכותו על חוות הדעת. * **חידוש/הדגשה:** ההחלטה מדגישה את עקרון המידתיות והסבירות ביישום סנקציות משפטיות. בית המשפט שואף לפתור את הפגם באופן שישמור על ההליך וימנע עיוות דין, מבלי לפגוע שלא לצורך בהתקדמות הדיון או במומחים. 5. **אחריות התובעת והוצאות:** על אף דחיית הבקשה לפסילת המומחים, בית המשפט חייב את התובעת בהוצאות הבקשה בסך 1,000 ₪. זאת, מכיוון שגם אם מדובר בטעות בתום לב, יש חשיבות עליונה לבדוק ולוודא כי המסמכים המועברים למומחים מטעם בית המשפט עומדים בדרישות הדין. הקפדה על כך הייתה מונעת את הגשת הבקשה ואת הדיון בה. * **חידוש/הדגשה:** הטלת הוצאות במקרה זה משקפת את הגישה של חיזוק האחריות של הצדדים להליך בדיווח ובשקיפות מול המומחים, גם כאשר מדובר בטעות אנוש. בית המשפט רואה בהגשת חומר אסור, גם אם בטעות, כגורם המצדיק הטלת הוצאות, על מנת להרתיע מפני חזרה על מקרים דומים. **סיכום:** ההחלטה במקרה זה מבטאת גישה מאוזנת וזהירה ביחס לפסילת מומחים. היא מדגישה את היותה של פסילה סעד קיצוני, ומעדיפה במקרים רבים פתרונות מידתיים יותר, כמו הוראה להתעלמות מהחומר הפסול או בקשת הבהרה. בית המשפט מציב דרישה מחמירה על הצדדים להקפיד על תקינות הליכי העברת החומרים למומחים, ורואה בכך אחריות משמעותית, גם אם מדובר בטעות בתום לב. ההחלטה מחזקת את עקרון השקיפות, אובייקטיביות המומחים, ומידתיות הכלים הדיוניים העומדים לרשות בית המשפט.