ע"מ 29712-02-19

תקציר

הפרשה סובבת סביב קערת זכוכית רומית שנרכשה על ידי סלבה יבדייב בשנת 2003 ונמכרה למוזיאון הזכוכית של קורנינג בשנת 2012 ברווח משמעותי. שאלת המפתח היא האם הרווח מהמכירה הוא הכנסה חייבת או רווח הון. השופט מגיע למסקנה כי הרווח אינו חייב במס. מר יבדייב, תושב ישראל ללא מומחיות בעתיקות, רכש את הקערה כחפץ נוי לביתו מבלי לדעת את מקורה או ערכה. הוא הציג אותו בסלון ביתו במשך כשמונה שנים. הקערה נרכשה ממכר, מר פנחס חכם, שטען שהיא מהאוסף הפרטי שלו. בשנת 2011 נפגעה הקערה בטעות, מה שהוביל את יבדייב לנסות את מכירתה. לאחר כמה מאמצים, כולל קבלת חוות דעת מומחים וקבלת אישור לייצא אותה, נמכרה הקערה למוזיאון קורנינג תמורת 1.35 מיליון דולר. מר יבדייב הצהיר על העסקה לרשויות המס. פקיד השומה טען כי יש למסות את הרווח כהכנסה מעסקה אקראית בעלת אופי מסחרי לפי פקודת מס הכנסה. לחילופין, הם טענו כי מדובר ברווח הון החייב במס בשיעור של 25%. מר יבדייב טען כי הקערה היא מטלטלין המוחזקים לשימוש אישי, ולכן היא פטורה ממס. השופט מצדד במר יבדייב, ומגיע למסקנה כי המכירה לא הייתה עסקה אקראית בעלת אופי מסחרי. הם לוקחים בחשבון גורמים כמו משך הבעלות, היעדר מאמצי השבחה ותפקידו הפסיבי של יבדייב במכירה, ומוצאים כי העסקה עקבית יותר עם מכירה הונית. בנוסף, השופט קובע כי הקערה נחשבת למטלטלין המוחזקים לשימוש אישי, ופוטר אותה ממס רווחי הון. הם מדגישים כי החריג חל על כל סוגי המטלטלין ללא הגבלת ערך, והצגת הקערה בביתו מהווה שימוש אישי. מכיוון שהרווח מהמכירה אינו נופל לא להכנסה חייבת ולא לרווח הון, השופט מחליט שהוא אינו חייב במס לפי פקודת מס הכנסה. מר יבדייב פוסק הוצאות משפט בסך 40,000 ₪ מהמשיב. פסק הדין לטובתו, ופסק הדין יכול להתפרסם.