ע"א 1312/20

תקציר

במקרה זה, הסוגיה המשפטית המרכזית נסובה סביב סמכותו של בית המשפט לתת תוקף לפסק דין המבוסס על הסדר גישור בין הצדדים, במיוחד בהיעדר הכרעה שיפוטית מפורשת או הוראת חוק המעבירה באופן ספציפי את ההליכים לגישור לפי סעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. **עקרונות משפטיים וניתוח:** - **סעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984:** סעיף זה מסדיר את הליך העברת התיקים לגישור בהסכמת הצדדים. הוראותיו מופעלות לעתים קרובות כאשר בית משפט, כחלק מסמכויותיו הנתונות לשיקול דעתו, מורה או מאשר גישור כאמצעי לפתרון סכסוכים. בדרך כלל, סמכות כזו מעוגנת בהחלטה שיפוטית מפורשת או בהוראה סטטוטורית המסמיכה במפורש את בית המשפט להוציא לפועל פסקי דין על סמך תוצאת הגישור. - **היעדר החלטה שיפוטית מפורשת במקרה הנוכחי:** בית המשפט מציין כי "הצדדים לא התייחסו להחלטה שיפוטית כלשהי שבה הועבר ההליך לגישור". היעדר זה מצביע על כך שבעוד שהצדדים עסקו בגישור, לא היה צו שיפוטי רשמי או הפעלה סטטוטורית של סמכות בית המשפט לחייב את ההליכים או לאכוף את הסכם הגישור באמצעות צו בית משפט. - **מקור סמכותו של בית המשפט:** בית המשפט מבקש הבהרות מהצדדים לגבי הבסיס המשפטי לסמכותו לתת תוקף לפסק הדין בגישור. היעדר הכרעה שיפוטית מפורשת מצביע על האפשרות כי סמכות בית המשפט עשויה להיגזר מהסכמת הצדדים או מעקרון המשפט המקובל של אוטונומיה מפלגתית, ולא מצו סטטוטורי או שיפוטי ספציפי. - **חידוש משפטי ועקרונות:** תרחיש זה מדגיש תחום מתפתח ביישוב סכסוכים - האם בתי משפט יכולים לאכוף הסכמי גישור ופסקי דין קשורים בהיעדר העברה או אישור שיפוטי רשמי. באופן מסורתי, בתי המשפט מסתמכים על צווים מפורשים או הוראות סטטוטוריות כדי להעניק סמכות כזו. עם זאת, התרחיש מציג שאלה חדשנית: האם בית משפט יכול להכיר ולאכוף החלטה מבוססת גישור כאשר אין העברה או צו רשמי? - **נתיבים פרוצדורליים חלופיים והבהרות:** בית המשפט מציע לצדדים את החלופה של הגשת בקשות לדחיית הערעור או לסווג את המשיבים כמשיבים פורמליים, דבר המצביע על גמישות בדרכים הפרוצדורליות. גישה זו מדגישה את עקרון ההגינות הדיונית ואת הצורך בבסיס משפטי ברור כאשר בתי המשפט מכירים או אוכפים החלטות הנובעות מגישור. - **השלכות על הגשות והתנהלות עתידית:** הצדדים מונחים להגיש את הבהרות או בקשותיהם עד ליום 11.8.2020, במפורש להתייחס למקור הסמכות. צעד זה מדגיש את החשיבות של הקמת בסיס משפטי איתן לכל אכיפה עתידית של תוצאות הגישור. **מסקנות משפטיות:** - היעדר החלטה שיפוטית מפורשת או סעיף סטטוטורי המעביר את ההליכים לגישור מעלה שאלות לגבי סמכותו של בית המשפט לאכוף את פסק הדין שנוצר. - כדי שבית המשפט ייתן תוקף להסכם גישור או פסק דין באופן לגיטימי, ייתכן שהוא יצטרך להסתמך על עקרונות של הסכמת הצדדים, החוק הפרוצדורלי הקיים, או אולי לפתח הבנות משפטיות חדשות - המשקפות חדשנות משפטית בתחום יישוב סכסוכים אלטרנטיבי. - מתוך הכרה בצורך בהבהרות נוספות, בית המשפט מזמין בזהירות את הצדדים להגיש את עמדתם, תוך הדגשה כי הסמכות השיפוטית בענייני פסקי דין בגישור תלויה בלגיטימציה משפטית או פרוצדורלית ברורה. **תקציר:** מקרה זה מדגים את החקירה המשפטית המתמשכת של סמכות בתי המשפט בהקשר של הליכי גישור, במיוחד כאשר סמכות כזו אינה ניתנת במפורש בחוק או בצו שיפוטי. המצב מדגיש את החשיבות של החלטות שיפוטיות מפורשות או הוראות סטטוטוריות כדי לתת תוקף לאכיפה של הסכמים בגישור, תוך שהוא משקף מסלול אפשרי לקראת הכרה שיפוטית רחבה יותר בפסקי דין בגישור המבוססים על סמכות בהסכמה או מונעת על ידי מפלגה.