ב"ל 26205-09-20

תקציר

פרק הדיון וההכרעה בפסק הדין פותח בהדגשת חשיבותן של חוות דעת מומחים בתיקים רפואיים, וקובע כי בית המשפט יחרוג מהן רק בנסיבות חריגות. לאחר מכן ממשיך פסק הדין ודוחה את תביעת התובע, אשר ככל הנראה נוגעת למקרה של נזקי צוואר הקשורים לכאורה לעבודה. בית הדין מוצא את חוות דעת המומחה שהוצגה משכנעת ולא מגמתית, שכן המומחה הסביר בבירור את היעדר הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה של התובעת לבין הפגיעה בצוואר. בית הדין דוחה גם את טענות התובע המנסות להכפיש את המומחה על ידי הפניה לפסקי דין סותרים, שכן הוא מוצא את נסיבותיהם של מקרים אלה נבדלות מהמקרים הנוכחיים. חוות הדעת של המומחה נחשבת מנומקת ועולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת. אשר על כן, התביעה נדחית, וטענות התובע אינן מצויות משכנעות. יש לציין כי בפסק הדין מודגש כי קביעתו של המומחה מושפעת רבות מסוג תנועות הצוואר המדווחות של התובע, תדירותן והיקפן. ההחלטה מתקבלת סופית תוך שלילת הוצאות כמקובל, זכות ערעור ומועד פרסום פסק הדין.