ע"א 233/98

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את הערעור, בהתבסס על הסכמה בין בעלי הדין לפיה המנוח הודיע לקרן על שינוי מוטב במהלך חייו. כך, שושנה זכאית לקצבת אלמנה מלאה על פי התקנות. עם זאת, המשפט לא הסתיים במלואו. ההסכם הפרוצדורלי עסק רק בשאלה משפטית מקדמית בדבר תוקפה של ההודעה, המותנית בכך שתינתן לפני מותו של המנוח. כעת על הקרן לבחון מחדש את התיק האישי של הנפטר ולחשוף את כל הטפסים הרלוונטיים בתוך 15 יום. המסמכים שהוגשו ביום 8.5.97 כללו טופס חתום על ידי המנוח ביום 18.11.93, המגדיר את שושנה כתלויה בפנסיה, אך משמעות הדבר טרם הוכרעה במלואה. התיק חוזר לבית המשפט המחוזי כדי שיקבע אם מדובר בהודעה תקפה על שינוי מוטב לפי סעיף 36(ב) לחוק החוזים. אם תאושר, זכאותה של שושנה לפנסיה תהפוך להכרעתית. אם לא, בית המשפט ישקול האם צוואה שנערכה לאחר המוות יכולה להוות תחליף להודעה מוקדמת לכל החיים, עניין שעדיין לא נפתר בשל מגבלות פרוצדורליות. בעוד שחוות הדעת השיפוטיות חלוקות באשר לצורך בשינוי מוטב, אלה המצדדים בהוראות לאחר המוות ידרשו עיון נוסף בבית המשפט המחוזי. לצדדים תהיה הזדמנות לטעון נקודה זו במידת הצורך. ההחלטה אושרה על ידי המשנה לנשיא ש' לוין והשופטת ט' שטרסברג-כהן, כפי שנמסרה על ידי השופטת אנגלרד ביום 22.11.2000.