סע"ש 17442-06-15

תקציר

פסק דין זה דן בזכויותיהם של עובדים שעבדו במוסד חינוכי, מכללת קיי, שאיבד את מימונו ממשרד החינוך. העובדים המדוברים עבדו במכינה לבגרות והועסקו על ידי המכללה ולא על ידי משרד החינוך. אובדן המימון הביא לכך שהעובדים לא דווחו עוד למשרד החינוך באמצעות מערכת העובדים הסוציאליים, דבר שפגע בזכויותיהם הסוציאליות העתידיות, ובפרט ביכולתם לפדות ימי מחלה שלא נוצלו ממקומות עבודה קודמים. התובעים טענו כי היה מקום ליידע אותם על הפסקת המימון והשלכותיה על זכויותיהם, דבר שהיה מאפשר להם לנקוט בצעדים הדרושים להבטחת זכויותיהם. פסק הדין מכיר בחובתם של מכללת קיי ומשרד החינוך לחשוף מידע זה בפני התובעים, בשל ההשלכות על זכויותיהם הסוציאליות העתידיות. עם זאת, רק מכללת קיי אחראית לכך שלא עשתה כן, שכן היא הייתה המעסיקה הישירה של התובעים. משרד החינוך דוחה את התביעה, שכן לא התקיימו יחסי עובד-מעביד עם התובעים. פסק הדין מפרט את תנאי העסקתם של התובעים במכללת קיי ומאשר כי הם היו דומים לתנאים שהוצעו לעובדי ההוראה המועסקים על ידי משרד החינוך. הוא מפרט גם את חוסר הגילוי מצד המכללה לגבי השינוי במימון וההשלכות הנובעות מכך. כתוצאה מכך, המכללה מחויבת לפצות את התובעים בגין אובדן ימי מחלה ראויים לפדיון ממקומות עבודתם הקודמים. הסכומים המגיעים לכל תובע הם 60,663 ₪ לתובע מס' 1 ו-62,909 ₪ לתובע מס' 2, שישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. המכללה אחראית גם לכיסוי הוצאות התובעים ושכר טרחת עורך דין, בסך 7,500 ₪.