מ"א 766/92

תקציר

פסק הדין משרטט את ההסדר הממוני בתיק הגירושין בין התובעת, ר.ש, לבין הנתבעת, ז.ש. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, מאחר ולבני הזוג לא היה הסכם ממון, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית משווי נכסיהם המשותפים, לרבות הווילה המשותפת שלהם, שנמכרה והתמורה חולקה. המחלוקת העיקרית נגעה לשווי מניותיה של ז.ש. במספר חברות והחובות הכרוכים בהן, וכן לשווי נכסי הנדל"ן. בית המשפט מינה רואה חשבון ושמאי מקרקעין להערכת נכסים אלה. הווילה, הרשומה על שם שני בני הזוג, נמכרה והיתרה הנותרת, לאחר הסדר חובות משותפים, חולקה שווה בשווה. לגבי החברות קיבל בית המשפט את הערכות השומה שנתן רואה החשבון, וקבע את חלקו של התובע בהן, תוך ניכוי חובות הנתבעת. אשר לנכסי המקרקעין, קיבל בית המשפט את הערכת שמאי המקרקעין, וחישב את זכאות התובע, בהתחשב בחלקו של הנתבע בהם. בית המשפט דן גם בחשבונות בנק, פוליסות ביטוח, מטלטלין ותביעות נוספות של שני בני הזוג, ופסק מחצית מהיתרות והערכים לתובע. לצורך יישוב המחלוקות הכספיות, חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 303,014 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, למעט סכומים נקובים בדולרים אשר יצברו ריבית בלבד. בנוסף, נדרשה הנתבעת לשאת בהוצאות המשפט של התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 30,000 ₪. גזר הדין ניתן ביום 16.1.2000, בנוכחות עורכי הדין של שני הצדדים והנאשם עצמו.