ע"פ 8358/14

תקציר

השופט, השופט נעם סולברג, מצא כי הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי מבוססים ומוצדקים. השופטת הדגישה כי ערכאת הערעור אינה מרבה להתערב בממצאים העובדתיים של בית המשפט הפרוצדורלי, ובמקרים של עבירות מין יש חשיבות רבה להתרשמות הישירה מעדות הקורבן. במקרה זה, עדותה של הקורבן הייתה כנה, עקבית ומשכנעת. בני המשפחה מסרו גם עדויות נוספות שאיששו את גרסתה לאירועים. השופט דחה גם את טענות המערער כי המשפחה מנהלת מסע נקמה נגדו וכי יש להעלים את עדות הקורבן בשל זיהום. מקובל שנפגעי עבירות מין מעלים את עדותם במשך זמן רב, ובית המשפט קיבל את הסברה של הנפגעת לאיחורה בהתייצבות. השופט גם לא מצא כל הצדקה לטענות המערער בנוגע למחלת המין. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק כראוי ומבוסס על ראיות מהימנות, ואין מקום להתערב בו. באשר לערעור על חומרת העונש, הדגישה השופטת את חומרת העבירות, שאירעו בבית המשפחה וגרמו נזק משמעותי לקורבן. ניצולו של המערער, שנתפס כדמות אב, היווה גורם מחמיר. בית המשפט המחוזי שקל כראוי את מכלול שיקולי הענישה והטיל עונש הולם. השופט מלצר והשופט ז' זילברטל הסכימו עם ההחלטה, והביאו לדחיית הערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.