סע"ש 57514-11-18

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה בין עובד זר, אזרח אריתריאה, לבין חברת משאבים, שסיפקה לו כוח אדם ושירותי ניקיון. על התובע והנתבע חל צו ההרחבה לענף הניקיון משנת 2014. עיקר המחלוקות בתיק נסובות סביב תנאי העסקתו של התובע, לרבות תקופת העסקתו, שכרו והיקף עבודתו, וכן סביב תשלום זכויותיו ונסיבות סיום העסקתו. השופטת קבעה כי התובעת עבדה בחברת משאבים מיום 1.4.2011 ועד ליום 3.9.2015, תקופה קצרה יותר מזו לה טענה התובעת. השכר השעתי שתבע התובע בסך 30 ₪ נדחה, שכן מהראיות עולה כי שולם לו שכר מינימום, כאמור בתלושי השכר שלו. עוד קבעה השופטת כי התובעת עבדה בממוצע 87% מהזמן, שהם כ-6.3 שעות ביום, דבר שסותר את טענת התובע כי עבד 8 שעות ביום. גם טענות התובעת בנוגע לפנסיה, פיצויי פיטורים וגמול השתלמויות נדחו, שכן מהראיות עולה כי תשלומים אלה בוצעו באופן שוטף על ידי משאבים. השופטת דחתה את הטענות לפדיון חופשות וימי הבראה, וקבעה כי התשלומים שקיבל התובע היו מדויקים. גם תביעותיה של התובעת לדמי חגים ומתנות נדחו מאחר שחישובי התובעת התבררו כשגויים. השופטת פסקה לטובת התובע בעניין ניכויים שלא כדין, וקבעה כי משאבים ניכתה שלא כדין משכרו של התובע 13,385 ₪, אותם יש לשלם לו בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מדצמבר 2013. ניכויים בלתי חוקיים אלה כללו ניכוי מס, שהיה צריך להיות מסווג כניכוי חובה על פי חוק הגנת השכר. באשר לנסיבות עזיבתו של התובע, מצאה השופטת כי גרסתה של משאבים לאירועים אמינה יותר. לתובע הוצע להמשיך לעבוד בחברת משאבים, אך הוא בחר לעבוד אצל מעסיק אחר במקום. כתוצאה מכך, קבעה השופטת כי התובעת אינה זכאית לדמי הודעה מוקדמת אלא זכאית לפיצויי פיטורים. בסיכומו של דבר, חויבה משאבים לשלם לתובע סך של 13,385 ₪, ומאחר שרוב תביעות התובעת נדחו, לא ניתן צו להוצאות. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ויימסר להם בכתב.