מ"ת 1939-04-23

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי במקרים של עבירות תעבורה יש להורות על מעצר עד תום ההליכים רק בנסיבות חריגות, כאשר קיים חשש ממשי כי אין אמצעי חלופי שיכול להגן על הציבור מפני הסכנה הנשקפת מהנאשם. זאת בשל אופי המעשים ואופיו של העושה. במקרה הנדון, עומד המשיב בפני עבירות תעבורה חמורות, לרבות נהיגה תחת השפעת אלכוהול, נהיגה ללא רישיון וסיכון חיי הזולת על ידי הובלת שוטרים למרדף מהיר ברחובות באר שבע. חומרת העבירות הנטענות, לצד זלזול המשיב בחוק והיעדר הרתעה, מהווים סכנה ממשית לציבור. התנהגותו בעבר, לרבות מאסר מותנה שנגזר עליו לאחרונה בגין עבירות דומות, מצביעה על חוסר כבוד להוראות החוק ועל סיכון גבוה לעבירה חוזרת. בית המשפט קבע כי שום חלופת מעצר, לרבות פיקוח אלקטרוני או איזוק, אינה יכולה להבטיח באופן סביר את שלום הציבור במקרה זה. משכך, מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליך המשפטי מתבקש, נוכח המסוכנות הקיצונית הנשקפת ממנו וחוסר האמון הבסיסי בעמידתו בכל אמצעי אחר. החלטה זו התקבלה בנוכחות הצדדים המעורבים, ובכך הסתיימה הדיון.