תא"מ 59584-06-19

תקציר

בית המשפט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לגובה החוב הנתבע, וכי התביעה לא הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות. החוב יוחס לשתי תקופות נפרדות, 2001-2005 ו-2012-2016, והתובעת לא הצליחה לספק מסקנה ראייתית ברורה לשתי התקופות. בתקופה הראשונה הוגשה התביעה מעבר לשבע השנים המותרות בחוק, והליכי הגבייה המנהליים שהזכירה התובעת לא היו משמעותיים או רצופים דיים כדי להצדיק את השיהוי. לגבי התקופה השנייה טענו התובעים כי הנתבע היה צריך להודיע להם על שינוי החזקה בנכס, אך החוק המחייב זאת לא נחקק עד שנת 2011 ולכן לא חל על מקרה זה. יתר על כן, לתובעת הייתה גישה לנתוני הנתבעת בעירייה והיא יכלה לדעת בנקל כי הנתבעת עזבה את הנכס, ולכן לא יכלה לחייב אותה בגין צריכה לאחר עזיבתה. השופט קבע כי יש לדחות את התביעה בגין רכיבי החוב של שתי התקופות והורה לתובע לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 1500 ₪.