ע"א 322/70

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי הן צווי מניעה והן סעדים הצהרתיים נגד רשויות ציבוריות מצויים בסמכותם של בית המשפט המחוזי ובית המשפט הגבוה לצדק. סמכותו של האחרון משתרעת רק על מחלוקות על ביצוע פעולה מינהלית. במקרה זה ביקשה המשיבה סעד הצהרתי בדבר זכאותה להנחה במס בגין הפעלת תיאטרון עברי. בית המשפט קבע כי אין צורך בפעולה מנהלית כדי להכיר במעמדה וכי לבית המשפט המחוזי סמכות שיפוט. זאת ועוד, בית המשפט דחה את טענת המערערת כי יש לדחות סעד הצהרתי כעניין מקדמי. סעד הצהרתי, במקרה זה, ביקש למעשה השבה, ובית המשפט תמיד יכול להמיר את הדיון לתביעה רגילה במידת הצורך. עוד ציין השופט כי ניתן היה להגיש את תביעת המשיב לבית משפט שלום או לבית משפט מחוזי – בהתאם לסכום הנתבע – כתביעה לכספים ששולמו בכפייה. מעמדו של המשיב כתיאטרון עברי, שהעירייה הכירה בו, לא חייב פעולה מינהלית. לכן, בג"ץ לא היה הפורום המתאים. מסקנה זו נתמכה בפסקי דין קודמים, בהם עיריית תל אביב-יפו נ' אורי זוהר. אלא שבמקרה זה הגבילה המשיבה את תביעתה לביצוע ספציפי, ובית המשפט ציין כי לבית המשפט הרגיל סמכות לדון בסכסוכים אלה. הערעור נדחה, אפוא, והמערער חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 500 ל"י.