ע"ע 34755-11-10

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת על ריבית דריבית בין שתי המערערות, שהן חברות ציבוריות מוגבלות בערבות ומשמשות כקרנות השתלמות לעובדי הוראה, לבין המשיבה, עמותה פרטית המעסיקה גננות. העמותה מפרישה כספים לעובדיה להפרשה לקופות ההשתלמות וכן מעבירה את חלקם של העובדים. הקרנות תבעו את העמותה בבית הדין האזורי בתל אביב על העברת תרומות אלה באיחור וביקשו ריבית פיגורים בשיעור שקבע החשב הכללי, בנוסף לסכום הקרן. בית הדין האזורי פסק לטובת הכספים והוביל את העמותה לערער על ההחלטה. השאלות המרכזיות הניצבות בפני בית המשפט העליון הן האם פיגור בתשלומי הריבית צריך לגרור ריבית הלנה או החשב הכללי, והאם החלטת בית הדין האזורי בעניין הוצאות המשפט הייתה סבירה. באשר לשיעורי הריבית, קבע בית המשפט העליון כי הריבית על פיגורים אינה מהווה "שכר" כהגדרתו בחוק הגנת השכר, ולכן אין לחייבה בריבית הלנה. עוד מצא בית המשפט כי תקנה 22 לתקנות מס הכנסה חלה על הקרן ומחייבת אותה בתשלום ריבית פיגורים בגין פיגורים בתשלומי ריבית. יתר על כן, בית המשפט העליון סירב להתערב בהחלטת בית הדין האזורי בעניין הוצאות המשפט, וראה בה פסיקה סבירה ומידתית. לפיכך התקבל הערעור באופן חלקי, ואישר כי על העמותה לשלם לקופות ההשתלמות ריבית פיגורים בשיעור החשב הכללי, בנוסף להוצאות משפט.