ע"א 425/68

תקציר

מדובר בזוג גרוש שבו האם מחזיקה במשמורת על בנם הקטין, שהתנכר לאביו. בית הדין הרבני הורה להעביר את הבן למוסד בשל האווירה בבית האם שהשפיעה לרעה על יחסיו עם אביו. עם זאת, הבן סירב ללכת והאם לא אכפה זאת. לאחר מכן עתר האב לבית המשפט המחוזי בבקשה לפטור מתשלום מזונות, אך בקשתו נדחתה. פסק דין זה עניינו בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קבע כי האב פטור מתשלום מזונות כל עוד הבן מסרב לגור עמו. הפטור חל גם אם האב אינו מעוניין שהבן ישהה בביתו אלא במוסד שיבחר על ידו. הסיבה לכך היא כי לאב יש זכות לצפות שהבן יקשיב לו ומי שכרגע מטפל בבן, במקרה זה האם, אחראי על אחזקתו. עוד קבע בית המשפט כי אם הבן אינו מסופק כראוי על ידי האם, האב צריך להיות אחראי רק להשלמת ההפרש מבחינת דיני צדקה. לבסוף, בית המשפט הביע תקווה כי האם והבן יבינו בסופו של דבר כי גישתם הנוכחית שגויה וכי האב יהיה מוכן לתרום מעבר לחובתו למען רווחת הבן.