עפ"ת 34258-03-11

תקציר

פסק הדין נשוא הערעור הרשיע את המערער בעבירות הבאות: נהיגה תחת השפעת אלכוהול, נהיגה רשלנית וסירוב לבצע בדיקת דם. טענותיו הרבות של המערער בערעור כוללות ערעור על קביעות המהימנות של הערכאה הנמוכה יותר, על חוקיות מכשיר בדיקת הדם, על נאותות האזהרה שניתנה לפני הבדיקה ועל קבילות הודעות מסוימות של עדים. עם זאת, ערכאת הערעור לא מצאה סיבה לסטות מממצאי העובדות והמהימנות של בית משפט קמא, שהתבססו על התרשמות ישירה של עדים. בית המשפט דחה גם את טענותיה האחרות של המערערת בדבר ספיקת האזהרה, חוקיות המכשיר וקבילות ההודעות. אשר לעונש, הסכים ערכאת הערעור עם החלטת בית משפט קמא להפחית במעט את תקופת הפסילה המינימלית בשל עברו התעבורתי הנקי של המערער ונסיבות אישיות חסרות ייחוד. בהיעדר עילה משפטית המצדיקה שינוי פסק הדין או גזר הדין, נדחה הערעור במלואו. פסק דין זה מחזק את העיקרון לפיו ערכאות הערעור ממעטות להתערב בקביעותיו העובדתיות והמהימנות של בית המשפט קמא, והוא מדגיש את השיהוי המיותר הנגרם כתוצאה מטקטיקות מסוימות של סנגורים.