סע"ש 4584-09-18

תקציר

עובד עיריית ירושלים, מר לרנר, תבע פיצויי פיטורים לאחר היעדרותו מעבודתו בשל בעיות רפואיות. עם זאת, פסק הדין מצדד בטענת העירייה כי מר לרנר התפטר מתפקידו. השופט קבע כי העירייה פעלה בהליכים מנהליים תקינים בטיפול בבעיותיו הרפואיות של מר לרנר ובהיעדרותו מהעבודה. היעדרותו של לרנר, שנמשכה שמונה חודשים, למרות בקשות רבות לשובו, היוותה התפטרות עקב נטישת העבודה. לפיכך, הוא לא היה זכאי לפיצויי פיטורים. בנוסף, דחתה השופטת את תביעותיו של מר לרנר לתשלום שכר, תשלום תקופת הודעה מוקדמת ופיצוי בגין עוגמת נפש. פעולות העירייה נמצאו בהתאם להסכם הקיבוצי ורגישות למצבו הרפואי של מר לרנר. מר לרנר לא הוכיח פגמים כלשהם בטיפול העירייה בעניינו. לגבי קרן ההשתלמות, השופטת הסכימה עם הגנת ההתיישנות בת שבע השנים של העירייה. לגבי תוכנית הפנסיה העתידית קבע השופט כי מר לרנר, שנטש את עבודתו, אינו זכאי להפרשות כלשהן מאחר שלא יעבוד בעתיד בעירייה. משכך, נדחתה תביעתו של מר לרנר במלואה, והוא חויב לשלם לעירייה הוצאות משפט בסך 1,000 ₪. על פסק דין זה ניתן לערער בתוך 30 יום בבית הדין הארצי בירושלים. השופט הורה לעירייה לשחרר את כל הכספים שנצברו לטובתו של לרנר.