המ"ש 6806-05-24

תקציר

בית המשפט דחה בקשה להארכת המועד להישפט בגין עבירת מהירות, בנימוקים שונים. ראשית, קיימת חזקה כי נמסרה למבקש הודעה על תשלום קנס, כפי שעולה מאישור מסירה, אשר המבקש לא הפריך די הצורך. נטל ההוכחה מוטל על המבקש להראות כי אי המסירה לא נבעה ממעשיו שלו, דבר שלא עשה. שנית, תשלום הקנס הקשור לדו"ח נחשב להודאה באשמה ומשמש כהרשעה, כאשר מספר מקרים בעבר תומכים ברעיון זה. אלא אם קיימות נסיבות חריגות, אין הצדקה להארכת תקופת הניסיון לאחר תשלום קנס. טענת המבקש כי הקנס שולם במסגרת הסדר חוב מבלי להבין את השלכותיו אינה עילה מספקת להארכה. בנוסף, חל שיהוי משמעותי של שנה וחצי בין תשלום הקנס לבין הגשת הבקשה, ללא כל הסבר סביר. הבקשה גם אינה מעלה עילה ממשית לעיוות דין. התצהיר הניתן לתמיכה הינו מעורפל וחסר פרטים, ואין די בטענות בדבר נזק פוטנציאלי עקב צבירת נקודות ואמצעים מתקנים כדי להצדיק הארכה. ככלל, בית המשפט אינו מוצא נימוקים משכנעים להארכת מועד המשפט ודוחה את הבקשה ללא דיון. ההחלטה מועברת לצדדים, והבקשה נדחית.