ע"א 483/85

תקציר

במקרה של ערעור על צו מניעה זמני שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בחן בית המשפט העליון האם מתקיימים התנאים למתן צו המניעה. צו המניעה אסר על המערערים לעסוק בפעילות עסקית הקשורה למוצרים דומים לאלה של המשיב, מעסיק לשעבר. בית המשפט התמקד בשני קריטריונים: קיומן של ראיות לכאורה המצביעות על סיכוי גבוה של המבקש לזכות בתיק, והערכת הנזקים הפוטנציאליים לשני הצדדים אם צו המניעה יינתן או לא יינתן. בית המשפט מצא ראיות לכאורה לטובת המשיב, המצביעות על כך שהעובד לשעבר הפר הסכמי סודיות והשתמש במידע קנייני לצורך תחרות. הנזקים שנגרמו מאי מתן צו המניעה נחשבו משמעותיים ואולי בלתי הפיכים, והביאו את בית המשפט לאשר את צו המניעה הזמני. עם זאת, הוסיף בית המשפט תנאי המחייב את המשיב להעמיד ערבות כפיצוי על כל נזק שייגרם למערערים אם המשיב לא יזכה בתביעה העיקרית. החלטה זו מדגישה את האיזון בין הגנה על סודות עסקיים לבין הבטחת תחרות הוגנת, ומחייבת פתרון מהיר של התביעה העיקרית. פסק הדין נתמך על ידי השופטים א' ברק וי' בך, וכלל הוראות להתחייבות כספית והכוונה לבית המשפט המחוזי לזרז את ההליך העיקרי.