רע"א 10910/02

תקציר

במקרה של נסים פרץ, נכה צה"ל המפעיל תחנת דלק במסגרת הסכמים עם חברת הנפט פז, התעוררה מחלוקת משפטית כאשר פרץ הפר את חוזה "אגורות/ליטר" בכך שמכר מוצרים מספקים מתחרים. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה תחילה את בקשתה של פז לסעד זמני, ופירש את ההסכמים כ"הסדר כובל" לפי דיני ההגבלים העסקיים, שהושפע באופן משמעותי מפסיקה דומה בפרשת עמוס. פז ערערה וטענה כי הדיון בהסדר הכובל היה מוקדם מדי לשלב סעד ביניים וערערה על ההתמקדות בתקדים אחד תוך התעלמות מאחרים שלא סיווגו את ההסכמים כמגבילים. בית המשפט הכיר בכך שפז הוכיחה "זכות לכאורה", ורמז כי הפטור שבסעיף 3(3) לחוק ההגבלים העסקיים עשוי לחול, כלומר ייתכן שההסכמים אינם מהווים הסדר כובל. נוכח פסיקות סותרות של ערכאות נמוכות יותר במקרים דומים, החליטה ערכאת הערעור להעביר את העניין לבית המשפט המחוזי לבחינה נוספת של מאזן הנוחות מבלי לדון בטענת ההסדר הכובל. הדבר יקבע אם סעד הביניים לטובת פרץ יעמוד בעינו, או שמא יש להיעתר לבקשתה של פז להשיב את המצב על כנו, כאשר כל צד יישא בהוצאותיו בגין ההליך.