ע"א 392/82

תקציר

עיריית ראשון לציון הפקיעה קרקעות בבעלות המשיבים ופיצתה אותם בתמהיל של קרקע חלופית וכסף מזומן כפי שנקבע בהסכם. המערערת, רשויות המס, הטילה על המשיבים את מלוא התמורה שקיבלו, אך המשיבים ערערו לוועדת הערר, אשר פטרה אותם ממס על פיצויי הקרקע. לאחר מכן ערער המערער לבית המשפט העליון, וטען כי הפטור שבסעיף 64 לחוק מס שבח מקרקעין חל רק כאשר הפיצוי הוא במקרקעין חלופיים בלבד. בית המשפט העליון הסכים עם המערערת, קיבל את הערעור וקבע כי על המשיבים לשלם מס על מלוא התמורה. זאת, משום שסעיף 64 חל רק על פטורים שבהם הפיצוי הוא מקרקעין בלבד, והמשיבים קיבלו הן קרקע והן מזומן. בית המשפט פירש את החוק כדוחה את חיוב המס עד שהמשיב יבצע עסקה עם המקרקעין המפוצים, וההסכם הראשוני קבע בבירור את הפיצוי המעורב. כמו כן, רכיב המזומן כלל פיצוי בגין עצים בקרקע, שבית המשפט ראה בהם חלק בלתי נפרד מהפקעת הקרקע. פסק הדין נטה לטובת המערערת והורה למשיבים לכסות את שכר טרחת עורך הדין, הוצאותיו והריבית של המערער.