רע"א 18207-07-18

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים האפשריים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: ערעור 18207-07-18 יוסף אלקודסי נ' מקורות** **מבוא** החלטה זו ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט יעקב פרסקי) במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בבאר שבע. עניינה של הבקשה לדחיית בקשת המבקש לזמן עד (עו"ד אמיר לוינשטיין) או לצרף את תצהירו. ההחלטה נוגעת במישרין לשאלות סדרי דין, דיני ראיות, ובפרט, לשאלה האם ניתן לעיין מחדש בסוגיות שכבר נדונו בערכאות קודמות, והאם קיימת הצדקה להתערבות בהחלטת הערכאה הדיונית. **רקע עובדתי ותמצית ההליכים הקודמים** 1. **התביעה המקורית:** המבקש, חקלאי, הגיש תביעה כספית נגד המשיבה, "מקורות", בטענה לנזקים שנגרמו לו עקב עבודות שבוצעו בסמוך לחלקותיו. 2. **מינוי מומחה בית משפט:** לצורך בירור הנזקים, מינה בית המשפט קמא מומחה מטעמו, מר צבי פרליס. 3. **טענות נגד המומחה:** לאחר הגשת חוות דעת המומחה, עלו טענות מצד המבקש בנוגע לקשריו עם המשיבה, ובפרט, מידע שהתגלה למבקש כי המומחה הוזכר באתר אינטרנט כלקוח של המשיבה, וכן כי מונה בהליך אחר בבית משפט שבו הנתבעת הייתה המשיבה. 4. **בקשות לפסילת המומחה:** המבקש הגיש מספר בקשות לפסילת חוות דעת המומחה, ולחילופין, לסעדים מחמירים נגד המשיבה (מחיקת כתב הגנה, פסק דין, הוצאות לדוגמה). 5. **החלטות קודמות:** * **בית המשפט קמא:** בהחלטה מיום 30.6.17, דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקש לפסילת חוות דעת המומחה ואת הסעדים הנוספים. המומחה הבהיר כי שימש כשמאי חיצוני חד-פעמי מטעם המשיבה בשנת 1995, וכי אין קשר עסקי שוטף ביניהם. * **בית המשפט המחוזי (כב' השופט פרסקי):** בהחלטה מיום 13.8.17 (רע"א 67402-07-17), נדחתה בקשת רשות הערעור על ההחלטה בעניין פסילת המומחה. * **בית המשפט העליון:** בבש"א 1829/18 (כב' השופט דוד מינץ), נדחתה בקשת רשות ערעור נוספת, שהוגשה ב"גלגול שלישי". 6. **הבקשה נשוא ההחלטה הנוכחית:** לאחר שניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית, ביקש המבקש לזמן כעד את עו"ד אמיר לוינשטיין (שייצג את התובעים בתיק "עמר" בו הנתבעת הייתה המשיבה), לצורך חקר האמת בנוגע למומחה. מאוחר יותר, שינה את בקשתו וביקש לצרף את תצהירו. בית המשפט קמא, בהחלטה מיום 31.5.18, דחה את הבקשה. 7. **החלטת בית המשפט קמא (31.5.18):** בית המשפט קמא קבע כי המבקש "עורך מאמצים רבים" לפסילת המומחה. הוא נימק את הדחייה בשני ראשים עיקריים: * **סדרי דין:** היה על המבקש להגיש את כל ראיותיו, כולל תצהיר עו"ד לוינשטיין, "כמקשה אחת" ולא להמתין עד לאחר הגשת ראיות המשיבה. * **רלוונטיות:** גם אם הייתה נכונות לאזן את ההגשה המאוחרת, עדותו של עו"ד לוינשטיין אינה רלוונטית. סברתו בדבר ההתנהלות בתיק "עמר" אינה מהווה עדות רלוונטית להליך הנדון. **דיון והחלטה בבית המשפט המחוזי** בית המשפט המחוזי (כב' השופט פרסקי) פעל בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, והורה על דחיית בקשת רשות הערעור ללא צורך בקבלת תשובת המשיבה. **נימוקי הדחייה:** 1. **שאלת פסילת המומחה - מעשה בית דין:** בית המשפט קמא הדגיש כי שאלת פסילת חוות דעת המומחה כבר נדונה ונדחתה בשלוש ערכאות (בית המשפט קמא, בית המשפט המחוזי, ובית המשפט העליון). לא נמצאה כל הצדקה לעיון מחדש בסוגיה זו במסגרת ההליך הנוכחי, שעניינו בקשה לזימון עד. 2. **שאלת זימון העד / צירוף תצהיר - סדרי דין:** * **הגשה מאוחרת:** בית המשפט קמא צדק בקביעתו כי היה על המבקש להגיש את כל הראיות, כולל תצהירו של עו"ד לוינשטיין, "כמקשה אחת" עם יתר ראיותיו, ולא להמתין עד לאחר הגשת ראיות המשיבה. לא הייתה מניעה להגשת התצהיר במועד. * **עקרון "חבילה אחת":** בית המשפט אימץ את הכלל כי ראיות יש להגיש "בחבילה אחת", ולא נמצאה שגגה בהחלת כלל זה. 3. **שאלת זימון העד / צירוף תצהיר - רלוונטיות:** * **העדר רלוונטיות:** בית המשפט קמא קבע, ובית המשפט המחוזי מסכים, כי גם אם היה מקום לאזן את ההגשה המאוחרת, עדותו של עו"ד לוינשטיין אינה רלוונטית להליך הנדון. * **ניתוח התצהיר:** תצהירו של עו"ד לוינשטיין מתמקד בסברתו כי לו ידע את אשר נודע לו כעת, היה נוהג אחרת בתיק "עמר". בית המשפט קמא (והשופט פרסקי) סבור כי סברתו של עו"ד לוינשטיין בדבר ההתנהלות בתיק "עמר", וכן קביעותיו בדבר האסימטריה והעדר השוויון לכאורה בתיק הנדון, אינן מוסיפות פרטים חדשים ואינן רלוונטיות לבירור המחלוקת בתיק המקורי. **עקרונות משפטיים וחידושים אפשריים (על בסיס ההחלטה)** 1. **מעשה בית דין (Res Judicata):** ההחלטה מדגישה באופן ברור את עקרון מעשה בית דין. כאשר שאלה עובדתית או משפטית כבר נדונה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, ושניתנו בגינה החלטות הניתנות לערעור (או שערעור עליהן הסתיים), אין לבית המשפט סמכות או הצדקה לדון בה שוב. המקרה הנוכחי הוא דוגמה קלאסית, שבה טענות אודות כשירותו ופסלותו של מומחה נדונו כבר במספר ערכאות. 2. **כלל הגשת הראיות "כמקשה אחת" / "בחבילה אחת":** * **עקרון סדרי דין:** החלטה זו מחזקת את הכלל הפרוצדורלי המחייב צדדים להגיש את כל ראיותיהם, לרבות תצהירי עדות ראשית, באופן מלא ומרוכז. הדבר נועד למנוע "משחקים" דיוניים, הגשת ראיות באופן טקטי, ולייעל את ההליך השיפוטי. * **גמישות שיפוטית אל מול כלל נוקשה:** בית המשפט מציין כי "יכול והיה ניתן ליתן הוראות בכדי לאזן את ההגשה המאוחרת", אך קובע כי הדבר לא היה עוזר מכיוון שהעדות אינה רלוונטית. הדבר מרמז על כך שייתכנו מקרים שבהם בית המשפט יגלה גמישות רבה יותר בכלל זה, אם מדובר בראיה חדשה, מפתיעה, או שאי-הגשתה במועד נעשתה בשל נסיבות בלתי צפויות, וכל זאת, תוך איזון ראייתי מול הצד שכנגד. 3. **רלוונטיות הראיות:** * **לב הליך הראיות:** קביעת רלוונטיות הראיות היא אחד השיקולים המרכזיים בהחלטות דיוניות. המבחן לבחינת רלוונטיות הוא האם הראיה עשויה לסייע או לשלול הוכחת עובדה הנמצאת במחלוקת בין הצדדים, או האם יש לה השפעה על הערכת מהימנות העדים או המומחים. * **הבחנה בין סברות לבין עובדות:** בית המשפט המחוזי, בדומה לבית המשפט קמא, מבחין היטב בין עובדות שניתן להוכיחן לבין סברות או הרהורים של עד. העובדה שעו"ד לוינשטיין "סבור" כי היה נוהג אחרת בתיק אחר, או כי יש "אסימטריה" בתיק הנוכחי, אינה נחשבת לעדות עובדתית שעשויה לסייע לבירור המחלוקת. * **הקשר למומחה:** אף על פי שהמבקש ביקש לזמן את עו"ד לוינשטיין על מנת לחקור את האמת בנוגע למומחה, בית המשפט קבע כי הצהרתו של העד אינה תורמת לבירור האמת המשפטית, שכן היא מתמקדת ב"מה שהיה אילו" ולא במה שהיה ומה שמוכח. 4. **ערעור על החלטות דיוניות (תקנה 406(א)):** * **היקף ההתערבות:** סעיף זה מתיר לבית המשפט העליון (או לבית משפט מחוזי בערעור) לדחות בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט קמא מבלי לבקש תשובה, כאשר ברור כי אין יסוד לבקשה. הדבר מלמד על יעילות דיונית ועל רצון להימנע מעיכוב הליכים מיותרים. * **גבולות ההתערבות:** בית המשפט המחוזי מבהיר כי הוא אינו מתערב בהחלטות דיוניות של הערכאה הראשונה, אלא אם כן קיימת עילה חריגה או פגם יסודי. במקרה זה, גם אם המבקש מתאר את ההליך כ"אסימטרי" ו"חסר שוויון", בית המשפט לא מצא כי ההחלטה הדיונית נופלת בגדרים של חוסר סבירות קיצוני או פגם מהותי שיצדיק התערבות. 5. **חידושים (או היעדרם):** ההחלטה עצמה אינה מציגה חידושים משפטיים פורצי דרך. היא מיישמת הלכות קיימות בנוגע למעשה בית דין, דיני ראיות וסדרי דין. עיקר "החידוש" הוא אולי באופן בו בית המשפט סרב להתערב בהחלטה דיונית, למרות מאמצי המבקש להציגה כחריגה, תוך שהוא מפעיל בצורה יעילה את כלל של "התייתמות" הבקשה. **סיכום** בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית המשפט השלום לדחות את בקשת המבקש לזמן את עו"ד לוינשטיין או לצרף את תצהירו. ההחלטה מבוססת על שני נימוקים עיקריים: ראשית, שאלת פסילת המומחה כבר נדונה והוכרעה בערכאות קודמות (מעשה בית דין). שנית, גם אם היה נדון לגופו, היה נדחה מחמת הגשת ראיות באיחור וכן מחמת העדר רלוונטיות של עדותו המוצעת. ההחלטה ממחישה את החשיבות של כללי סדרי הדין, את עקרון סופיות הדיון, ואת הצורך להציג את כל הראיות הרלוונטיות במועדן.