בש"פ 433/89

תקציר

המערער ושותפו, חיים אבידן, נעצרו בגין מעורבותם בכנופיית פשע שביצעה עסקאות של דולרים מזויפים וסמים מסוכנים. המערער טען כי מאחר שאבידאן שוחרר בערבות לבקשת התביעה, יש לשחררו גם לשם שמירה על שוויון. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו, והוביל לערעור זה. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי מעצרו של המערער עד תום משפטו, בניגוד לשחרורו של אבידן בערבות, פוגע בעקרון השוויון. בית המשפט הכיר בכך שמעצרו של המערער היה מוצדק מלכתחילה בשל חומרת העבירות בהן הואשם. עם זאת, שחרורו של אבידן לבקשתה המפורשת של התובעת היטה את הכף לטובת שחרורם של המערערים גם כן, מה גם שחלקם במזימה הפלילית היה דומה. בית המשפט הדגיש את חשיבות השוויון ומניעת שרירות הדין, במיוחד כאשר שחרורו של שותף אחד נעשה לבקשת המדינה המפורשת. המערער ישוחרר בערבות בתנאים כספיים מסוימים, לרבות ערבויות עצמיות וצד ג', וחובת התייצבות בפני משטרת נתניה שלוש פעמים בשבוע. פסק דין זה מדגיש את ערך ההגינות ושלטון החוק, ומבטיח כי שותפים באותו מקרה יזכו ליחס שווה, בהיעדר נימוקים משכנעים להבחנה.