אשמים: טרילוגיה של משפט פלילי Guilty: A Trilogy of Criminal Law

תקציר

תקציר בעברית:המשפט הפלילי על ענפיו - דיני עונשין, סדר דין פלילי ודיני ראיות - מתיימר לערוך תהליך סינון מדוקדק, אחיד ושקוף בדרך להרשעה ולענישה. באופן מטפורי, כל אחד מענפי המשפט הפלילי מגלם מסננת או מסננות במטרה להוביל לתוצר מדויק. תהליך הסינון מופעל על ידי גופים שונים: המחוקק, המשטרה, התביעה, הסניגוריה ובית המשפט. לכל מסננת, במשפט כמו בחיים, שני תפקידים מקבילים ומצטברים, תפיסה ושחרור; ללא תפיסה וללא שחרור – אין סינון. במשפט הפלילי, ככל שהתפיסה אינה רחבה דיה, אשמים נותרים בחוץ, לשמחתם ולצערנו; ככל שהשחרור אינו קפדני ומדוקדק, חפים מוצאים עצמם בפנים, לצערנו ובעיקר לצערם. כך באשר לדיני העונשין, כך באשר לסדר הדין הפלילי וכך באשר לדיני הראיות. ככל שתהליך הסינון אינו מותיר בחוץ את מרבית האזרחים בנוגע למרבית מעשיהם, ברור שהפרטים והחברה מצויים בבעיה. התזה המרכזית והכללית של החיבור תהיה כי תהליכי הסינון אינם חדים, אינם אחידים, אינם ודאיים, אינם אובייקטיביים: השיטה כמכלול תקפה פחות מכפי הנדמה. טענה זו תכוון לשני מישורים בעיקר: למבנה לקוי של המסננות, מצד אחד, ולהפעלה לקויה של תהליך הסינון, מצד אחר. מרבית הסוגים של שחקני המשפט הפלילי תורמים לשני סוגי הליקויים, במישרין ובעקיפין. הבנאי הראשי של מסננות לקויות הוא המחוקק, והוא יהווה מושא ביקורת בולט בטרילוגיה זו בכלל, ובכרך זה בפרט. גם בית המשפט יהווה מושא ביקורת בולט בטרילוגיה זו בכלל ובכרך זה בפרט. זאת בעיקר בגין היותו העדשה הראשית לזיהוי של הפעלה לקויה של מסננות: תוצרי העבודה הטיפוסיים השקופים שלו, פסקי הדין, מבדילים אותו לטובה מכל יתר השחקנים של המשפט הפלילי, ומאפשרים לבקרו באופן שלא ניתן לבקר את יתר השחקנים. תוצריו מאפשרים לזהות ולהאיר בעיות, כשלים וליקויים, אם רק נחפש כאלו, לא רק בעבודתו, אלא גם בעבודתם של יתר שחקני המשפט הפלילי, לרבות המחוקק, התביעה, הסניגוריה, המשטרה ואחרים שהשפיעו במישרין ובעקיפין על התוצר המשפטי.