חזות של זכויות, מהות של צדק: סיפורה המהותי והרטורי של ההכרעה הפלילית (Cloak of Rights, Substance of Justice: Rhetorics and Realism of Criminal Adjudication)

תקציר

תקציר בעברית:המאמר סוקר את חידושי שנת המשפט תשע"ב בשלושת ענפי המשפט הפלילי: סדר הדין הפלילי, דיני הראיות ודיני העונשין. כל ענף נסקר בנפרד. מוצגים פסקי הדין המשמעותיים של השנה, לצד התייחסויות קצרות של המחבר. מומחשות אינטראקציות בין זכויות אדם לבין האינטרס הציבורי, היעילות, הצדק, האמת והכוח. המגמה המסתמנת היא שכאשר בית המשפט יכול להרשות לעצמו, כלומר כשאין פגיעה משמעותית באינטרס הציבורי, הוא מדבר על זכויות אדם. הנקודה מתבהרת דרך זרקור שמוצב בכל ענף על פרשה או שתיים. בסדר הדין הפלילי מוצב הזרקור על הסוגיה של חיפושים בלי הסמכה אך עם הסכמה, פרשת בן חיים. בדיני הראיות מוצב זרקור על שתי סוגיות: פסילת ראיות נגזרות, ראיות שהופקו בעקבות ראיה שהופקה בניגוד לחוק ולהבטחה מנהלית, פרשת פרחי; ותחולתה של דוקטרינת הפסילה הפסיקתית בשלב החקירה המשטרתית, פרשת שמש. בדיני העונשין מוצב הזרקור על הסוגיה של הרשעה במעשה מגונה באדם – בלי מגע: פרשת פלוני. ארבע הפרשות מראות כיצד בית המשפט בוחר בנתיב של זכויות אדם כשהמחיר לכך נקוב ואינו גבוה (בן חיים), ואילו בעניינים חשובים יותר (פרחי, פלוני) או בעניינים שהמחיר בדבר האינטרס הציבורי אינו ידוע (שמש) – בית המשפט בוחר באינטרס הציבורי.