פחות ועדיין פוגע: תובנות מהסדרי חקיקה בתחום הפחתת פליטות גזי חממה לקראת חוק אקלים ישראלי Less Than Enough: Comparative Insights from Greenhouse Gasses Emissions Mitigation Frameworks Towards an Israeli Climate Law

תקציר

תקציר בעברית:בשנים האחרונות, עם התגברות אירועי האקלים הקיצוניים ברחבי העולם, גברה ההבנה הציבורית שישנו צורך דוחק לאמץ אמצעי מדיניות, בפרט בתחום הפחתת פליטות גזי החממה, ולעגנם באופן שיבטיח את מימושם ואת השגת מטרתם באופן אפקטיבי. ניסיונות להביא להפחתתן של פליטות גזי חממה באמצעות החלטות מנהליות לא עלו יפה עד היום, בין היתר בשל כשלי אכיפה, קונפליקטים פנים-ממשלתיים והיעדר תקציב. היות שכך, דומה כי הדרך היציבה, המסודרת והיעילה ביותר של הסדרת ההתמודדות עם שינוי האקלים היא חקיקה ראשית. חקיקה מעין זו חיונית לשם הגדרת חזון ארוך-טווח וצופה פני עתיד והבטחת תקציבים למימושו לצד הגנה מסוימת מפני שינויים תכופים שעלולים לנבוע משיקולים קצרי-טווח. גם בישראל הולכת ומשתרשת ההבנה כי כדי לעמוד ביעדי הפחתת פליטות לאומיים אין מנוס מאימוץ חקיקה ראשית מחייבת, ומזה כשנתיים מספר הצעות חוק בנושא, פרטיות וממשלתיות, מונחות על שולחן הכנסת. מטרתו של מאמר זה היא לעמוד על המאפיינים הבולטים בתחום הפחתת פליטות גזי החממה המשותפים לחקיקת אקלים ראשית שהתקבלה בבתי מחוקקים של ארבע מדינות נבחרות – בריטניה, הולנד, דרום קוריאה וקליפורניה. מאפיינים אלה, שיפורטו להלן, מהווים לטעמנו את "הרכיבים בלעדיהם אין" בכל חקיקה ראשית עתידית בתחום הפחתת הפליטות. לפיכך, במאמר זה אנו מבקשים להפנות זרקור מיוחד אל המאפיינים האלה ולבחון את העקרונות העומדים בבסיסם, כמו גם את מידת ישימותם בחקיקה הישראלית.