נטל כבד מנשוא: מינוי עורכי דין מיוחדים לשם התמודדות עם ראיות חסויות

תקציר

תקציר בעברית:המשפט הישראלי סולל שני נתיבים לשימוש בראיות חסויות בהליכים הנוגעים לשלילת חירות. הנתיב המשני הוא ההליך הפלילי, שם השימוש בחומר חסוי מוגבל בזמן או במהות. הנתיב המרכזי הוא הנתיב של סמכויות החירום – מעצר מנהלי, צווי הגבלה שונים, איסור יציאה לחוץ לארץ ועוד רשימה של סמכויות מינהליות הנשענות על ראיות חסויות. מוקד ענייננו הוא בנתיב המרכזי של השימוש בראיות החסויות ובעיקר במעצר המינהלי. בני אדם מנותבים בו למחוזות קפקאיים : נשללת חירותם לא כענישה על התנהגות עבריינית שהוכחה כדין, אלא על יסוד טענה בדבר מסוכנותם הנשענת על ראיות שהם אינם מכירים, אינם יכולים להזים, אינם יכולים להסביר ואינם יכולים להציע להן פרשנות אחרת מזו שבה אוחזות רשויות הביטחון. הצעת חוק עורכי דין מיוחדים, התשע" ז – 2017 (להלן: "הצעת החוק") מבקשת להתמודד באופן חלקי עם בעיית הראיות החסויות באמצעות "העמדת עורך דין מיוחד שייצג את מי שכנגדו ננקטים ההליכים, שיפעל על מנת להגן בפני בית המשפט על עניינו של האדם שכנגדו ננקטים ההליכים". עורך הדין המיוחד "יקבל לידיו את המידע החסוי" ו"יבחן את הקשר בין המידע החסוי לבין הסעד המבוקש בהליך החסוי וכן את נחיצותו של הסעד המבוקש לאור המידע החסוי, ויפעל על מנת להגן על עניינו של האדם שכנגדו ננקט ההליך החסוי בפני בית המשפט" . הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת בחודש מרץ 2017 . יוזמה היה חבר הכנסת בצלא ל סמוטריץ', ואליו הצטרפו חברי הכנסת אבי דיכטר ויעקב פרי, שכיהנו בעבר כראשי שירות הביטחון הכללי וחברת הכנסת מיכל רוזין. מאמר זה הוא תגובתנו להצעת החוק. בחרנו לאמץ את קריאת הכיוון שלה – אימוץ מודל "הפרקליט המיוחד"; אולם הניתוח שלנו, מנקודת המבט של משפט וחברה, מתבונן באופן בו מיושם המעצר המינהלי בפועל, ולכן הצענו שינויים בהסדר המוצע ועשייתו למקיף יותר ושוויוני יותר. קונקרטית, מאחר ורוב המעצרים המנהליים שמדינת ישראל מבצעת הם של פלסטינים בשטחים הכבושים, אנו מציעים להחיל הסדר דומה של עורכי דין מיוחדים גם ביחס אליהם. עוד אנו מציעים לייחד תפקיד מרכזי בהקשר זה לסנגוריה הציבורית בישראל, ולאפשר מינוי סנגורים מיוחדים ומתרגמים במימון ציבורי. מאחר והסנגוריה הציבורית אינה מוסמכת לפעול בשטחים, הצענו מודל לפיו הסנגוריה הצבאית תיקח חלק בייצוג ציבורי של עצורים מינהליים פלסטינים, ואנו מתמודדים עם האתגרים הנובעים מכך. כמו כן אנו מציעים להחיל את הסדר הפרקליט המיוחד על הליכים מינהליים נוספים בהם נשללות זכויות יסוד על בסיס ראיות חסויות, כגון הליכי שחרור מוקדם של אסירים והליכי איחוד משפחות ובקשות מקלט.