פוליטיקה חוקתית ופוליטיקה רגילה - חוק הלאום, תורת הסמכות המכוננת, ודואליזם חוקתי Constitutional Politics and Regular Politics - The Nation Law, The Constituent Power Doctrine, and Constitutional Dualism

תקציר

תקציר בעברית:בעקבות אימוץ תורת הסמכות המכוננת בפסק הדין מזרחי (1995), ומה שמכונה "המהפכה החוקתית", נוצר בישראל מצב חריג שבו, מצד אחד, לחוקי היסוד ישנם מאפיינים חוקתיים של עליונות על פני חקיקה רגילה ובית המשפט יכול לבטל חקיקה ראשית הנוגדת אותם, ומצד שני, אין כל הבדל מעשי בין הפרוצדורה לקבלה ולתיקון של חוקי יסוד לבין הפרוצדורה לקבלה ולתיקון של חוק רגיל. כלומר, לא מתקיים בישראל, מה שמתקיים למעשה בכל המשטרים החוקתיים האחרים, והוא "דואליזם" חוקתי: קיומה של הבחנה הליכית בין חקיקת חוק רגיל לחוק חוקתי כך שהאחרון יבטיח יותר מהראשון השתתפות רחבה, דיון ציבורי, וגיבוש פשרה וקונצנזוס – או במילים אחרות – פוליטיקה חוקתית. בעייתיות זו באה לידי ביטוי באופן המובהק ביותר מאז פסק דין מזרחי בהליך חקיקת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (להלן: חוק הלאום). זאת, כיוון שחוק יסוד זה, הדן בסוגיות שהן מהבסיסיות והרגישות ביותר בחברה הישראלית, התקבל בהכרעה פוליטית רגילה של שלטון הימין, מבלי צורך להגיע לפשרה ולקונצנזוס עם מפלגות השמאל או עם נציגי המיעוטים בחברה הישראלית, ומבלי שהצביע בעדו אף לא חבר כנסת אחד ממפלגות האופוזיציה. המאמר יבקש להעריך באופן ביקורתי את תורת הסמכות המכוננת והמבנה החוקתי הנובע ממנה באמצעות הערכת חוק הלאום והליך קבלתו. בנלווה לכך ישמש המאמר עזר בהבנת וניתוח הוויכוחים סביב חוק הלאום כנסובים גם על הליך חקיקתו ולא רק על תוכנו. תוך כך ידון המאמר בצידוקים למתן עליונות לחוקה, ויראה שהם קשורים באופן הדוק לכך שחוקה תתקבל ותשתנה בהליך שהוא מקשה יותר ודורש השתתפות רחבה יותר מאשר הליך חקיקה רגיל, ויסביר מדוע, למרות היגיון פשוט זה, נוצר המצב הבעייתי בישראל בו ישנה עליונות ללא הליך מיוחד. לבסוף, יציע המאמר גם פתרונות טנטטיביים, ובהם חזרה מאימוץ תורת הסמכות המכוננת, ועצירת המשך חקיקת חוקי היסוד כל עוד לא מתגבשת הסכמה חדשה על הליך משמעותי לחקיקתם.