אבני הבניין של הרגולציה: כיצד לבנות מדיניות אפקטיבית

תקציר

תקציר בעברית:כל רגולציה וכל מדיניות ציבורית מורכבת מכללים. את הכללים ניתן לבנות באמצעות ארבע אבני בניין: תקני תהליך, תקני ביצוע, תקני ניהול ותקני מסירת מידע. לכל אבן בניין מאפיינים, יתרונות וחסרונות. תקני תהליך – מגדירים תשומות )פעולות, טכנולוגיות, חומרים(. הם קונקרטיים וודאיים, אך מבוססי תהליך )ולא מטרה( ונוטים לחסום חדשנות, יזמות ותחרות. בנוסף, הם לרוב ארוכים ומפורטים ועלולים לגרום ל-management micro . תקני ביצוע – מגדירים תוצאה מחייבת, אך המפוקח חופשי לבחור כיצד להשיג אותה. הם מתאפיינים בגמישות רבה יותר אך בוודאות פחותה ותלויים באפשרות להציב ולמדוד את השגת התוצאה המחייבת. תקני ניהול – קובעים שעל המפוקח לבצע הערכה של הסיכונים או לגבש תכניות ונהלים להתמודד איתם. אך הם לא מחייבים ביצוע של פעולה ממשית או השגה של יעד מוגדר. תקני ניהול מעניקים למפוקח גמישות ושיקול דעת נרחבים והם מתאימים כאשר יש שונות ודינמיות רבה בסקטור המפוקח וכאשר קשה למדוד תוצאות. תקני מסירת מידע – מחייבים למסור מידע. הם משמשים כדי לשפר את קבלת ההחלטות של מקבל המידע או כדי לשנות את מערך התמריצים של המפוקח מוסר המידע. הם מאפשרים להתגבר על בעיות של א- סימטריה במידע, מחסור במידע וכשלים התנהגותיים, אך לא תמיד הם אפקטיביים. בנייר זה אנו מנתחים את ארבעת אבני הבניין, על היתרונות והחסרונות שלהם, ואף סוקרים דוגמא ות ליישום שלהם. לאחר מכן אנו מציגים כללי הכרעה לבחירה ביניהם וגם הנחיות לאופן העיצוב של כל אבן בניין באופן מיטבי. אנו גם מציגים דרכים לשלב בין אבני הבניין )רגולציה היברידית(. מהניתוח עולה שלמרות השימוש המסורתי הנרחב בתקני תהליך, קיימת עדיפות לשימוש בתקני ביצוע. לכן יש לשאוף לעשות בהם שימוש לעיתים קרובות יותר כתחליף לתקני תהליך.