עניין אסם ותחולת הלכת MFW בישראל: תחילת סופו של כלל ההגינות המלאה / The Osem Decision and MFW Framework in Israeli Law: The End of Entire Fairness?

תקציר

תקציר בעברית:עסקאות של חברה עם בעלי השליטה בה מעלות שאלות עומק בנושא טיב הביקורת השיפוטית הרצויה על פעולות של נושאי המשרה בחברה. בתי המשפט התחבטו בעניין זה לאורך השנים, ועד לעת האחרונה לא התקבלה הכרעה ברורה בנושא. בהלכת אסם אימץ בית המשפט העליון את הלכת MFW האמריקאית, וקבע כי בעסקאות של חברות עם בעלי השליטה בהן – כאשר הוקמה ועדה בלתי תלויה אשר ניהלה את המשא ומתן בין הצדדים – סטנדרט הביקורת השיפוטית יהיה כלל שיקול הדעת העסקי. בכך הפחית בית המשפט את מידת התערבותו במהות העסקה בהינתן שהליך אישורה היה תקין. החלטה זו עולה בקנה אחד עם גישתו של בית המשפט העליון בשנים האחרונות, לבכר ביקורת הליכית (פרוצדורלית) על הממשל התאגידי, ולהימנע מבחינת כדאיותן הכלכלית של החלטות עסקיות. רשימה זו תבקש לעמוד על מידת הביקורת השיפוטית שבתי המשפט החילו על עסקאות עם בעלי עניין לאורך השנים, ועל האופן שבו הלכת אסם עתידה לשנות את צורת הניתוח של עסקאות עם בעלי השליטה. הרשימה תבחן את תמורותיה של הלכת אסם ביחס לסטנדרט הביקורת השיפוטית שחל על עסקאות עם בעלי עניין. בפרט, ייטען כי סטנדרט ההגינות המלאה, אשר עד לא מכבר שימש כעמוד התווך של הביקורת השיפוטית בעסקאות עם בעלי השליטה, התייתר בעקבות החלטת בית המשפט בהלכת אסם; ובמקומו יש להחיל דרישה של אחריות מוחלטת מנושאי המשרה במקרים שבהם הליך אישור העסקה לא עמד בכללים הפרוצדורליים שהציב בית המשפט. ייטען כי השילוב שבין ההסדר הזה והלכת אסם יעצים את הוודאות בממשל התאגידי ויוביל לייעול הליך ההתדיינות בבית המשפט.