קרנות נאמנות בישראל: שיעורי תשואה וסיכון

תקציר

המחקר בוחן את ביצועי כל קרנות הנאמנות הגמישות והמניתיות, שהיו קיימות בישראל בסוף 1989, לאורך התקופה 1996-1990. מדיי הביצוע הקלאסיים (מדד שארפ ומדד ג'נסן), כמו גם מדדי ביצוע משוכללים יותר (המתחשבים בגורמי סיכון רבים יותר ובפעילויות התזמון של הקרנות), מצביעים על כך לקרנות הנאמנות בישראל תשואת חסר ממוצעת של כ-3% לשנה. מחקרים בארצות הברית מדווחים על תשואת חסר ממוצעת של 1.5% עד 3% גם בקרנות הנאמנות האמריקניות, כך שניתן לטעון שבהשוואה בינלאומית הביצוע של קרנות נאמנות בישראל אופייני ואיננו חריג. תשואת החסר של הקרנות מוסברת על ידי דמי הניהול (בגובה 2%-3% לשנה) הנגבים מטעם הקרנות, כך שברוטו (לפני ניכוי דמי הניהול) קרנות נאמנות בישראל משיגות בממוצע תשואה הוגנת ההולמת את הסיכון שנוטלות הקרנות. תופעה מעניינת שנצפתה קשורה להתמדה בביצוע של קרנות הנאמנות. כמו בארצות הברית, התברר שקרנות "מצליחות" ממשיכות לבצע היטב יחסית גם בתקופות עוקבות, בעוד קרנות גרועות יחסית ממשיכות בתחתית הדירוג לאורך זמן. תופעת ההתמדה, אותה יש עוד לאשש במחקרים עתידיים, יכולה אולי להסביר את נהירת הציבור אחר קרנות נאמנות "חמות".