ילדים בודדים בצל דיני ההגירה: עיון בנוהג המקומי בראי משפט זכויות האדם הבינלאומי Lone Children in the Shadow of Immigration Law: Considering Domestic Law in Light of International Human Rights Law

תקציר

המאמר בוחן את הטיפול בילדים בודדים, המכונים "קטינים לא מלווים", על ידי מערכת ההגירה בישראל, כאתר להתנגשות פרדיגמטית בין משטר ההגירה המדינתי לבין משפט זכויות האדם הבינלאומי.<br>המאמר בוחן את היסודות הנורמטיביים של גישות מבוססות הגירה ומבוססות זכויות אדם וזכויות ילדים כלפי ילדים מהגרים, ומדגים כיצד המתח בין הפרדיגמות הללו מאתגר את משטר ההגירה בישראל.<br>המאמר מראה כיצד בישראל, המערכת הבירוקרטית שמעצבת ומבנה את משטר ההגירה המקומי ביקשה להתגבר על המתח בין הפרדיגמות הללו באמצעות טכניקות בירוקרטיות ומשפטיות שונות שנועדו לצמצם את היקף הבעיה, אך בלי שעלה בידה להעלימה. המאמר מסכם בהנחת הצעות לגישה המציבה את הילדות במרכז, באופן שמתבסס על עקרונות האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, בהם השוויון, טובת הילד והכשרים המתפתחים, על מנת למצוא את האיזון הראוי לטיפול בילדים מהגרים הנמצאים במדינה ללא הוריהם.<br><br>The article considers the treatment of unaccompanied immigrant children in Israel, as a site of the paradigmatic conflict between domestic immigration law and international human rights law. It explores the normative foundations of the immigration-based and human- and child-rights based approaches to handling unaccompanied children and demonstrates the challenge they pose to the Israeli immigration regime. In Israel, the immigration bureaucracy sought to sidestep the conflict between these approaches by utilizing bureaucratic techniques that would minimize the scope of the problem. The article concludes by offering guidelines for a child-centered approach that would take into consideration the best interests of unaccompanied immigrant children.